0 Comments
הסתיימה שביתת האחיות - כל העדכונים
בית הדין לעבודה הורה היום (רביעי) לאחיות לסיים את השביתה בה פתחו אתמול. על פי ההחלטה, האחיות יורשו להמשיך בעיצומים ולא לשתף פעולה עם יוזמת האקרדיטציה - מבדקי האיכות - שמוביל משרד הבריאות. בשל העיצומים, משרד הבריאות יוכל להפחית שכר. על פי החלטת בית הדין, הצדדים ימשיכו במו"מ, וביום חמישי יתקיים דיון נוסף. במהלך הדיון שהתקיים היום בו השתתפו גם נציגי האוצר, האחים והאחיות ומשרד הבריאות, שופטת בית הדין לעבודה אריאלה גילצר כץ הציעה פשרה לפיה תבוטל ההחלטה על הפחתת השכר, ואם נעשתה הפחתה - הסכומים יוחזרו. עוד הציעה השופטת שהאחיות יפסיקו את העיצומים והשביתה, ושהצדדים ינהלו משא ומתן בבית הדין על האקרדיטציה (מבדקי איכות). השופטת אף הציעה כי הצדדים ינהלו מו"מ בנוגע למטלות שיועברו לסקטור אחר, המשימות שיבוצעו באופן דיגיטלי, ובכן בעניין התקנות שאין צורך בהן. מנכ"ל משרד הבריאות יעביר בתצהיר מידע אודות מספר התקנים שהוספו מאז 2017. כמו כן, יועבר מידע על מספר המיטות בכל בית חוליםועל מספר תקני האחיות בכלל מערך האשפוז הציבורי. על פי ההצעה, הצדדים ידווחו לבית הדין תוך שלושה שבועות מהיום על התקדמות המו"מ. עם זאת, ההצעה לא התקבלה. במרכז המחלוקת עומדת הודעת האחיות מחודש מאי, לפיה לא ישתפו פעולה עם תהליך האקרדיטציה, מבדקי האיכות, שמפעיל משרד הבריאות. את התהליך מבצע ארגון JCI הבינלאומי, ולטענת האחיות הוא מקשה עליהן עוד יותר לבצע את עבודתן, שבין כה מתבצעת בעומס כבד ובמחסור בתקנים. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הביע תקווה שלמרות הסערה, בסוף התהליך הצדדים יגיעו להסכמות. "באנו לכאן כי אנחנו חושבים העיצומים והשביתה לא טובים למערכת הבריאות וניתן להיכנס לתהליך מסודר של הידברות", אמר המנכ"ל בתום הדיון. "אנו מכוונים לתהליך שבו נראה איך אנחנו מפחיתים את נטל העבודה על האחיות בלי לפגוע המטופלים. נקבל את החלטת בית הדין ונכנס למו"מ יעיל ומהיר ואני מקווה שנביא בשורות. צריך לקחת בחשבון שאנחנו בתקופת בחירות, וההישגים האפשריים מוגבלים". מנגד, אמרה יו"ר הסתדרות האחיות אילנה כהן, כי היא שמחה על סיום השביתה. "האחיות אף פעם לא שמחו לשבות", אמרה בתום הדיון. "עם זאת, העיצומים נמשכים - חד וחלק. היום הבהרנו בצורה חד משמעית בנוגע לעומסים ולאקרדיטציה. יש פתרונות שאפשר למצוא תוך שבוע. צריך להיות מובן מאליו שמהיום והלאה, כל מטלה צריכה להיות מלווה בכוח אדם. כיוון שאני אזרחית מדינת ישראל, המדינה הזאת לצערי הרב לא קורה כלום עם דיבורים". בפתח הדיון נזפה השופטת בנציג בבר סימן טוב ויו"ר חטיבת המרכזים הרפואיים, ד"ר אורלי ויינשטיין ובנציג האוצר אפרים מלכין על כך שלא הגישו אתמול את צווי המניעה. "למה היה צריך לחכות להיום בבוקר? לא חבל היה על הלילה? היינו באים לפה אתמול בעשר ויכול להיות שבבוקר היינו מסיימים כבר", פנתה לנציגי המדינה. הדיון התעכב ב-40 דקות בשל כך שנציג האוצר, סגן בכיר לממונה על השכר, איחר. את הסתדרות האחיות מייצגת היו"ר כהן ולצדה יושבי ראש ועדי האחיות בבתי החולים. מנכ"ל משרד הבריאות אמר אז כי הוא "מוכן לדבר על הנהלים והעומסים, לא על האקרדיטציה". "הוא אומר את זה מתוך סיבה פשוטה: כדי להגיד שבית הדין אמר לא לדבר על אקרדיטציה", אמרה בתגובה יו"ר הסתדרות האחיות והוסיפה: "אנחנו לא מסוגלות יותר בעומסים. מישהו צריך לתת תקנים". במהלך ההפסקה, מחו האחיות על הניתוק לטענתן של בר סימן טוב מהמחלקות בבתי החולים. "אחות מגיעה למחלקה והיא הופכת לקלדנית במקום לטפל, זה האקרדיטציה", אמרה אחת מהן. "הוא אמר שאחיות לא שוטפות חולים. אני סגנית אחות אחראית ושוטפת חולים, מאיפה הוא מביא את זה?". יו"ר הסתדרות האחיות אמרה טרם הדיון כי "אני רוצה שהשופטת באמת תשמע מה קורה איתנו. הסקטור הכי מסור. האחיות קורסות. אמרנו רק די לעומסים ולתת יותר לחולים. תסתכלו מה קורה במחלקות - חולים מסתובבים במסדרונות, בחדרי האוכל, ליד השירותים. זה ההורים שלנו, מחר זה אנחנו. תראו מה קורה במחלקות הילדים. זה על חשבון החולים, נקודה". "ההחלטה היא פשרה מצדנו"יו"ר ועד אחיות בשיבא תל השומר, דורית סקינזס, שהגיעה גם כן לדיון אמרה כי "ביומיים שביתה האלה הרופאים פשוט איבדו את העשתונות. הם לא יודעים מה לעשות בלי האחיות. האחיות הן עמוד התווך של הסיעוד". יו"ר ועד העובדים בבית החולים בילינסון, דליה הדר, אמרה בתגובה לסיום השביתה כי "ההחלטה היא פשרה מצדנו, כי אנחנו כאחיות לא היינו מקבלים החלטה כזו לולא בית הדין החליט כך. אנחנו קורסות, האחיות הצעירות הולכות למקומות אחרים" אמש כהן אמרה לוואלה! NEWS כי השביתה שמקיימות האחיות צפויה להימשך, למרות ניסיונות המשרד למנוע את המשך העיצומים. "נציג בבית הדין את הכול. נשבות ללא הגבלת זמן", הכריזה. לטענת כהן, המשרד לא קיים משא ומתן עם ההסתדרות, אולם היא פתוחה לשיח שיפתור את המחלוקת בין הצדדים. "כשיהיה למנכ"ל המשרד מה להגיד לי, שיבוא להגיד לי. לא קראו לי. אני תמיד פתוחה, לכל מו"מ שיקראו לי, אבוא. זה לא אומר שאני מוכנה שהמצב יימשך ככה". לדבריה, השביתה צפויה להמשך ללא הגבלת זמן, עד שיושגו הבנות. "לסגת? אני לא מנהלת משא ומתן כזה. מה זה לסגת? בסך הכול אמרנו - אתם רוצים להדמות לאמריקה? תעשו פסק זמן ותבחנו את זה, ואז תראו מה אתם צריכים לעשות. אי אפשר לבקש פעולה כזאת אחרי שלוקחים תקנים", אמרה בתגובה למדדי האיכות שמקדם המשרד בבתי החולים כהן דחתה בתוקף את הטענה כי המחאה מתקיימת בתקופת בחירות על מנת להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות. "אני לא מתעסקת בפוליטיקה. אין קשר לבחירות. לא קמנו עם זה היום, הלכנו כל חודש למנכ"ל ויש פרוטוקולים על זה. חולה שנכנס לבית חולים לא מתעסק בפוליטיקה", הבהירה. (עדכון ראשון: 23/7, 21:22) https://ift.tt/2M5wBUM ביממה האחרונה עבדה מערכת הבריאות בישראל במתכונת חירום, על רקע "שביתת האחים והאחיות", שפרצה הבוקר (ג'). בחדרי הניתוח בוצעו רק ניתוחים קריטיים ובכל מחלקות בתי החולים, האחיות עבדו במתכונת מצומצמת בלבד - כולל בחדרי לידה ופגיות, ביחידות הדיאליזה והפריון ובמחלקות בתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים. השביתה הורגשה גם בקופות החולים (לבד ממכבי, שם לטענת הקופה האחיות עבדו כרגיל), בתחנות לבריאות המשפחה ("טיפות חלב") ובשירותי הבריאות לתלמיד. "עם יום אחד כזה אנחנו יכולים להתמודדד", אמר הבוקר ל"גלובס" בכיר באחד מבתי החולים הגדולים בארץ, "אך אם המצב הזה יימשך - זה יהיה קשה". לפי הערכות, רק ב-11 בתי החולים הממשלתיים, שנמצאים בבעלות משרד הבריאות, בוטלו בגלל השביתה כ-800 ניתוחים אלקטיביים (לא דחופים) ויותר מ-20 אלף ביקורים במרפאות. "בסופו של דבר, ניתוח אלקטיבי שנדחה ונדחה - הופך לניתוח דחוף", הוסיף הבכיר. מדוע בכלל פרצה שביתת האחיות, ובעיקר - מדוע דווקא עכשיו, כאשר הממשלה המכהנת היא ממשלת מעבר, שידיה גם כך כבולות ברמה התקציבית? הרי העומסים הכבדים, תת-התקינה ודלות המשאבים במערכת הבריאות הם עובדה קיימת זה שנים. התשובה לכך, היא שהשביתה לא פרצה סתם כך, אלא היה לה טריגר ברור, ששיאו בהודעת משרד הבריאות מתחילת השבוע, כי הוא מפחית משכר האחיות. מחסור חמור באחיות בישראל עומס כבד שפוגע בחוליםבתחילה, היו אלה מבדקי האיכות (אקרדיטציה) שהתקיימו בכלל בתי החולים בישראל בחודשים האחרונים, ושדרשו מכלל העובדים - אך בעיקר מהאחיות - להתגייסות מיוחדת ולעבודה במאמץ מוגבר. את המבדקים עורך מדי שלוש שנים הארגון הבינלאומי JCI. האחיות טענו, שלא רק שתהליך האקרדיטציה מטיל עליהן עומס כבד - אלא גם בא על חשבון הטיפול החולים והוא מצג שווא. לכן הודיעה במאי יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שהאחיות לא ישתפו פעולה עם המבדקים, לרבות הדרכות, ישיבות ופרויקטים בתחום. בתגובה לכך הודיע השבוע משרד הבריאות, כי הוא מפחית משכר האחיות, לאחר שלא עמדו במטלותיהן. האחיות מדברות על הפחתה של 20% משכרן, ואילו לפי בר סימן טוב ההפחתה תלויה בהיקפי עבודה, שכן "אנו לא יכולים לקבל מצב, שבו עובדים מחליטים אילו מטלות הם עושים ואילו לא". ההחלטה על הפחתת שכר האחיות, שהיא קיצונית למדי, גדשה את סאתן והכשירה את הקרקע לשביתה. בר סימן טוב סיפר היום, שבפגישה שנערכה אתמול בערב בין הצדדים "הצענו להיכנס לתהליך של זיהוי מטלות שאפשר להוריד מהאחיות באופן מיידי. אם נמשיך ונגיע להבנות עם האחיות - אנו בהחלט מוכנים לשקול את הפסקת הקיצוץ בשכר". עם זאת, האחיות הכריזו על "פגישה שהתפוצצה", ללא כל הצעות קונקרטיות. המשך הדיונים בנושא השביתה וחוקיותה, כבר יתקיימו בבית הדין לעבודה. המשאבים שהושגו, בוטלו עקב הבחירותבר סימן טוב הוסיף ואמר היום שבדרישותיהן לתוספת משאבים ותקנים למערכת, האחיות מתפרצות לדלת פתוחה. תוספת המשאבים הזו לדבריו כמעט והושגה (כ-5 מיליארד שקל תוספת לבסיס התקציב) לפני כחודשיים, בדיונים בין משרד הבריאות לאוצר. עם זאת, היא טורפדה ברגע ההחלטה על פיזור הכנסת והליכה לבחירות חדשות. האחיות תובעות הוספת 1,500 תקני אחיות למערכת, דרישה שעליה אומר בר סימן טוב: "זה לא הזמן לבקש דברים מהסוג הזה. צריך לתת לנו את הזמן לנסות ולשחזר את ההישג שכמעט הצלחנו להשיג". האחיות אומרות מנגד: "אף פעם אין זמן טוב לשביתה. לא נראה לנו שישאירו את המערכת במתכונת חירום עד לבחירות הבאות". אך מעבר לעצם הטריגר לשביתה, ישנה גם המציאות עצמה. והמציאות, אף שאינה חדשה כלל וכלל, אכן קשה, דלה מאוד במשאבים ושוחקת. זו הסיבה שבכל פעם קם סקטור אחר מקרב ציבור עובדי הבריאות ומוחה על כך - פעם אלו הרופאים, ששבתו במשך יותר מארבעה חודשים ב-2011 לקראת חתימה על הסכם קיבוצי, פעם אלה עובדי מקצועות הבריאות (פרא-רפואיים), ופעם אלו האחיות. המקור לקושי הגורף הוא זה - ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל היא מהנמוכות ב-OECD (שיעור של 7.3% לעומת ממוצע של 9%), ויותר מכך, בישראל ההוצאה הציבורית - הכסף שיוצא מכיס המדינה לטובת בריאות מתוך ההוצאה הלאומית הוא מהשיעורים הנמוכים ב-OECD ועומד על 63%, לעומת שיעור ממוצע של 73%. גם ברמה הסקטוריאלית יש על מה למחות. בישראל חמש אחיות בלבד לכל 1,000 איש, לעומת ממוצע OECD שהוא כמעט כפול: יותר מתשע אחיות לכל 1,000 איש. בישראל אחות אחת במחלקה יכולה לטפל גם ב-30 חולים - קנה מידה שאין כמותו כמעט בעולם המערבי. "המערכת ממוקדת בעיקר ברופאים""המערכת ממוקדת רופאים. האחיות מבצעות את העבודה הקשה והסיזיפית, ועליהן מדברים פחות, ושומעים עליהן פחות", אמר הגורם הבכיר מבית החולים. עם זאת, ישנם צעדים אופרטיביים שהמדינה רוצה לנקוט כדי להפחית עומסים מהמערכת, ועד היום האחיות התנגדו להם מסיבות פוליטיות. למשל, הוספת עוזרי רופא לבתי החולים. בינואר פירסמנו ב"גלובס" את טענותיהם של כמה "עוזרי רופא" שהשתלבו במחלקות בישראל - רובם פרמדיקים בהכשרתם - לכך שהאחיות "תוקעות לנו מקלות בגלגלים ועושות לנו את המוות". בסך הכול, כ-100 עוזרי רופא השתלבו בבתי חולים בשנים האחרונות, ובמשרד הבריאות היו רוצים להאיץ את קצב ההכשרה ואף להרחיב את המקצוע ולהסדיר אותו אקדמית. האחיות מנגד טענו ש"ככל שעוזר רופא מעוניין להתקדם מקצועית, שהוא מוזמן למסלול להסבה מקצועית בבתי הספר לאחיות להשלמת לימודי סיעוד". בשורה התחתונה על אף שטענות האחיות מוצדקות, ועל אף שלא היה צריך לאיים עליהן בקיצוץ שכרן, התמונה כמו תמיד מורכבת. גם האחיות צריכות לעתים להסתכל על האינטרסים של המערכת כולה, ולא רק על האינטרסים הצרים שלהן. מה דורשות האחיות השובתותלהפסיק את מבדקי האיכות (אקרדיטציה) בישראל הפחתת עומסים והגדלת זמן הגדלת זמן אחות-מטופל הוספת 1,500 תקני אחיות למערכת הלימה בין מספר המיטות במחלקה ברישיון למספר המאושפזים בה בפועל הוצאת המיטות הבלתי חוקיות מהמחלקות ומהמסדרונות עקבו אחרינו ברשתות https://ift.tt/2K1157D משרד הבריאות אוסר על בית החולים אסף הרופא לגייס עובדים חדשים במקום מי שפורש - כך נודע ל"גלובס". אסף הרופא מצטרף ל"רשימה השחורה" שבה כבר נמצאים שלושה מתוך 11 בתי החולים הממשלתיים בישראל - וולפסון, רמב"ם ונהריה. אסף הרופא" נכנס להקפאת תקנים בשבוע שעבר, וולפסון - שהיה תחת הקפאה מזה שנה - התבשר שהוא מוצא ממנה לשלושה חודשים. המשמעות היא שבתי החולים הללו, שנמצאים בבעלות משרד הבריאות, מתמודדים עם מציאות של "הקפאת תקנים" במשך שנה עד שנתיים. כדי לגייס עובדים, גם במקום עובדים שעזבו או פרשו, בתי החולים נדרשים להגיש בקשה ל"ועדת חריגים" של משרד הבריאות ולהמתין לאישורה. גם כאשר הוועדה מאשרת את הבקשות, לא פעם חולפים שבועות ואף חודשים עד לקבלת האישור. שלושת בתי החולים, שגם כך סובלים ממחסור בכוח-אדם, נאלצים לעבוד בהיקפים מצומצמים עוד יותר, דבר המעמיס מאוד על העובדים הקיימים, ואף עלול לפגוע באיכות השירות, בזמינות ובמטופלים. "הקפאת התקנים" רלוונטית לרופאים, לעובדים ממקצועות הבריאות (פרא-רפואיים) ועובדים אדמיניסטרטיביים. ל"גלובס" נודע שלבית החולים נהריה לא אושר לקלוט קלינאית תקשורת ושתי פסיכולוגיות במקום עובדות שפרשו. בבית החולים נאלצו להמתין כחודש עד שהתקבל אישור לגיוס מתמחה באורתופדיה, במקום מתמחה שעומד לעזוב בספטמבר, וכבר מצוי בחופשה. הדרישה לאישור תקנים דרך ועדות חריגים מופנית דווקא לבתי חולים אלה, שכן מדובר בבתי חולים הסובלים מגירעונות כבדים. אמנם כמעט כל בתי החולים הממשלתיים גירעוניים, אך בנהריה, רמב"ם, אסף הרופא וולפסון הגירעונות הם מהגבוהים ביותר. לפי דוחות משרד הבריאות, ב-2017 היה הגירעון הנקי בנהריה 219 מיליון שקל; באסף הרופא 182 מיליון שקל; בוולפסון 202 מיליון שקל; וברמב"ם 35 מיליון שקל, לצד גירעונות כבדים משנים קודמות. בגלל תופעה של "גרירת חובות והסתרת היקף הגירעון האמיתי" ברמב"ם, כפי שהגדיר זאת האוצר, מונה לבית החולים ב-2018 חשב מלווה - צעד חריג, שלא נעשה עד אז בבית חולים ממשלתי. מקל נוסף בגלגליםהאם משרד הבריאות צריך להצר את צעדיהם של בתי החולים ולהקשות עליהם לגייס עובדים? ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בבית החולים שיבא, מתקומם על הפרקטיקה הזו, שלדבריו אינה מעוגנת בהסכמים קיבוציים. פלדמן שלח באחרונה מכתב בנושא לראש חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות, ד"ר אורלי ויינשטיין. במכתב שהגיע לידי "גלובס" נכתב כי "המשרד הבהיר לנו שוועדות החריגים חלפו מן העולם וכעת מתברר שהן ממשיכות בעבודתן במלוא המרץ", כתב פלדמן. "הימנעות מאיוש תקנים פנויים במחלקות, אשר מלכתחילה מצויות בתת תקינה ובעומס אקוטי, מהווה בבחינת מקל נוסף בגלגלי בית החולים". הוא הוסיף כי "הימנעות, כאמור, מאיוש תקנים, מחריפה את העומס ופוגעת אף יותר בשירות הניתן למטופלים בפריפריה החברתית". בשיחה עם "גלובס" אומר פלדמן: "הנפת החרב הזו, של עצירת קליטת עובדים, מעל לראשם של בתי החולים היא לא נכונה, לא ערכית ולא חוקית". לדבריו, "בגלל שבית חולים קנה שטיחים וארונות וחרג בתקציב, צריך לפגוע בו בכוח-אדם? משרד הבריאות יכול לפקח על קליטת רופאים 'כוכבים' בחוזים אישיים ואפילו לדרוש עצירה של רכש. למצב שבו יש פחות רופאים בחדר מיון יש משמעות אחת: יותר זמן המתנה לחולים". "לגלות אחריות לתקציב"הכנסותיהם של בתי החולים מגיעות ממכירת שירותים לקופות ולכאורה הם אמורים להצליח לעמוד על רגליהם כלכלית, ללא תמיכת המדינה. בפועל זה לא קורה. בהתייחסם לשאלה מדוע לא להעניק סובסידיות מראש לבתי החולים, מבלי לאפשר חריגות, אמרו באחרונה בראיון ל"גלובס" כלכלני אגף תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, שהמשרד בהחלט שוקל ללכת בכיוון זה. הכלכלנים אמרו כי הם "רוצים שמנהלי בתי החולים יגלו אחריות לתקציב שלהם, ולא יגידו לעצמם 'גם ככה הגירעון מכוסה, אז מה אכפת לי; עוד מיליון פחות מיליון'. השנה מתוכנן פיילוט של תקצוב בתי החולים הממשלתיים מראש, לפי פרמטרים ברורים וכנגד עמידה ביעדים. מנהל בית חולים יידע שאם לא יצמצם את הגירעון, הוא יקבל פחות. הכוונה היא שבהמשך כל בתי החולים יתוקצבו באופן הזה. זה לא אומר שלא יכוסו יותר גירעונות בדיעבד, אבל זו התחלה טובה". ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בתי החולים הממשלתיים מחויבים לעמוד בתקציב, על פי חוק, כמו גופים רבים אחרים. ועדות החריגים מונו בבתי חולים שבהם יש חשש אמיתי כי לא יוכלו לעמוד בתוכנית התקציב שלהם וצפויה חריגה משמעותית ממנה. החטיבה מקיימת את ועדות החריגים מתוך שיקול דעת עמוק, ומתוך כוונה שלא לפגוע בטיפול הרפואי מחד תוך שמירה על מסגרות התקציב מאידך". עקבו אחרינו ברשתות https://ift.tt/2YmQIEr הסתדרות האחים והאחיות פתחה הבוקר (ג') בשביתה לאחר שקיימו אתמול (ב') מחאה מול משרד הבריאות בגין תנאי העסקתן, והגיעו למבוי סתום בפגישתן עם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. בתחילת השבוע מסרה ההסתדרות: "האחים והאחיות בישראל אינם עובדי כפייה, ולא ייתנו עוד יד לעבודה מחוץ לתקנים ולרישיון, למטלות, נהלים ובקרות ללא תוספת כוח-אדם וללא תוספת שכר בהתאם. נראה שבמשרדי הבריאות והאוצר שכחו שעידן העבדות עבר מן העולם, ובעזות מצח הפחיתו משכרן של האחים והאחיות, ועל כן החלטנו לומר די לעומסים וכן למטופלים". ■ חדרי ניתוח במתכונת חירום: המדריך המלא לשביתת האחיות מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מקיים בשעה זו מסיבת עיתונאים בבית החולים תל-השומר, במהלכה אמר: "ישבנו יחד עם משרד האוצר והאחיות אתמול. אנחנו מודעים לעבודה הקשה שעושים כל הצוותים הרפואיים, והאחיות הן עמוד השדרה של המערכת במציאות של עומסים כבדים. אנחנו חושבים שניתן וצריך לפתור את סכסוך העבודה הזה. "הצענו מספר רב של הצעות אתמול שיכלו ליצור תהליך עבודה קצר ויעיל שבסופו נייצר שיפור בעבודתן של האחיות. אנחנו נטפל בתחלואי מערכת הבריאות ובצרכים התקציביים, אבל לצערנו ניאלץ להגיע לבית הדין לעבודה". בר סימן טוב הוסיף ואמר כי טענתן של האחיות בנוגע לפיחות בשכרן נכונה. שכרן אכן הופחת, זאת מכיוון שלא עמדו במטלותיהן במסגרת מהלכי האקרדיטציה (תו תקן) שהתרחשו בבתי החולים בתקופה האחרונה. למעשה, זו אחת הסיבות בגינן פרצה השביתה. בנוגע לדרישתן של האחיות להוסיף 1,500 תקנים למערכת, אמר בר סימן טוב: "אנחנו בתקופת בחירות, וזה לא הזמן לבקש דברים מהסוג הזה. צריך לתת לנו את הזמן לנסות ולשחזר את ההישג שכמעט הצלחנו להשיג טרם פוזרה הממשלה, להגדלת תקציב משמעותית, שכלל תוספת תקנים. "אם נמשיך ונגיע להבנות עם האחיות - אנו בהחלט מוכנים לשקול את הפסקת הקיצוץ בשכר. זה קרה כי אנחנו לא יכולים לקבל מצב שבו עובדים מחליטים אילו מטלות הם עושים ואילו לא. אנחנו רוצים לעשות הכל כדי להימנע מקיצוץ, אבל את המצב שנוצר לא יכולנו לקבל". בתשובה לשאלת "גלובס" אילו הצעות הועלו אתמול במסגרת המשא-ומתן אמר בר סימן טוב: "הצענו להיכנס לתהליך של זיהוי מטלות שאפשר להוריד מהאחיות באופן מיידי". "אף אחד לא רוצה להיות שר הבריאות פתאום"סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר כי "האחיות עושות עבודת קודש ללא ספק, ומכאן עד שביתה הדרך ארוכה. אולי יש יו"ר הסתדרות כללית חדש אז הוא גורר את המערכת לשביתה. עלינו לנהל את העניין דרך משא-ומתן. "בנוגע לבחירות: נושא הבחירות היה מערכת הבריאות. איפה כל המפלגות שדיברו על הבריאות? כיום הנושא לא מוזכר. איפה כולם? אף אחד לא רוצה להיות שר הבריאות פתאום. "אני לוקח אחריות. צריך לעשות שיפורים. שום דבר הוא לא רציני, זה הכול פוליטיקה. צריך לדבר על הבעיות הקריטיות: בבריאות, בתחבורה ואחרות. הגיע הזמן לדבר על הנושאים האלה. לצערי הבריאות כבר לא על השולחן. לא אכפת לי שיתקפו אותי, אבל שידברו על בריאות. "בעזרת השם נגדיל את תקציב סל התרופות שעומד על כיום כחצי מיליארד שקל. עד 1 בינואר יהיה לנו את הסל. בתוך חודש נודיע על הרכב ועדת הסל". עקבו אחרינו ברשתות https://ift.tt/2YnEhs2 "אנו חושבים שלא צריך להגיע לשביתה. אנו נטפל בכל הקשיים של האחיות –אבל לא בדרך הזו. לצערנו אנו נאלצים להגיע היום לבית הדין העבודה כדי לפתור את הסכסוך שהוא על הגב של המטופלים", כך אמר היום (ג') משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות בכנס של משרד הבריאות שבו הודה לאחיות והגדיר אותן כ"עמוד השדרה" של מערכה הבריאות הישראלית. בר סימן טוב קרא לפתור את הסכסוך הזה "בדרכי שלום בלי להחריף אותו, בלי להסלים אותו ובלי להגיע לשביתה".
קראו עוד בכלכליסט:
משה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות צילום: אוראל כהן
בר סימן טוב התייחס למוקד הסכסוך – הליך ה"אקרדיטציה"- אוסף של מבדקי איכות, בטיחות ובקרה שכל בית חולים חייב לעבור לשם קבלת אקרדיטציה (אישור) ומבוצע על ידי ארגון פרטי, ה-JCI האמריקאי. "אני יודע שיש כעת שאלה: אקרדיטיציה כן או לא?. התשובה שלנו היא לחלוטין כן. אין אף מדינה מתוקנת מערבית שמרשה לעצמה לוותר על האקרדיטציה.
האחיות מפגינות הבוקר צילום: אוהד צויגנברג
"יש שיח מקצועי ער על מה היא הדרך הנכונה לבצע את האקרדיטציה בישראל. אנו נכונים לקיים את השיח הזה אבל בשום פנים ואופן לא נוותר על האקרדיטציה. הדבר הזה יצר שיפור אדיר בבתי החולים שלנו. עם כל ההבנה לעומסים הכבדים ותחושת הנטל, ככה מתנהלות כל מערכות הבריאות בעולם: אנו יודעים שהדבר הזה מונע טעויות שהיו מתגלגלות בחיי אדם או בבריאות שלהם ומשפר את השירות ככה מתנהלות כל מערכות הבריאות. יש לנו נכונות אמיתית לבחון את התהליך ואת השינויים הנדרשים בתהליך הזה", הסביר בר סימן טוב שהוסיף כי יש בידיו מספר רב של הצעות שיכולות לייצר תנאים לשיפור ממשי בתנאי עבודה של האחיות.
מנכ"ל משרד הבריאות חשף כי ערב פיזור הכנסת האחרון (אחרי הבחירות) משרדו והאוצר היו על סף הסכם היסטורי שהעניק תוספות משמעותיות לתקציב הבריאות: "אנו מסתכלים קדימה ומתכננים לשחזר את ההישג אליו כמעט הגענו אחרי הבחירות הקודמות: היינו כמעט לקראת חתימת הסכם מצוין עם משרד האוצר לגבי משאבים שיגיעו למערכת הבריאות וכעמט הגענו לסיכומים. אך יממה אחרי זה הוחלט על פיזור הכנסת. נצטרך לשחזר את העבודה המשותפת הזו".
הבוקר פתחו האחיות בשביתה, זאת לאחר שאמש התפוצץ המשא ומתן עם משרדי האוצר והבריאות. השביתה תקיף את כל בתי החולים, מרפאות בריאות הציבור ומרפאות קופות החולים בקהילה. חדרי ניתוח יעבדו במתכונת חירום ובכל מחלקות האשפוז יינתנו שירותים במתכונת מצומצמת.
האחיות מפגינות צילום: אוהד צויגנברג
איריס אביטל, אחות בלשכת הבריאות נפת רמלה סיפרה: "משנות ה-80 ועד היום המצב רק הולך ונהיה יותר גרוע. מוסיפים לנו מטלות בלי סוף, האוכלוסייה גדלה ואין לנו תוספת כוח אדם. האחיות פשוט מתמוטטות, הן מגיעות לעבודה ואחרי כמה חודשים הן פשוט בורחות - לא את זה הן רצו לעשות. לאחרונה הייתה מגפת חצבת, אחיות ביטלו את חופש פסח והגיעו לעבוד בחול המועד כדי לחסן את כולם - עד היום הן לא קיבלו את הכסף על העבודה הזו".
לילך אליהו, אחות נשים במרכז בריאות האישה בבני ברק הוסיפה: "התפקיד של אחות בקהילה הוא לא מה שהיה לפני ארבעים שנה. בעבר אחות הייתה עושה דברים פשוטים והיום התפקיד השתנה והתרחב – העומסים הם רבים וגדולים. כל כמה דקות נולדת מטלה – איך אפשר לתת טיפול מודרני עם תקינה ישנה? הגיע הזמן שמשרד הבריאות ישנה את תקינת האחיות בצורה הולמת לכמות המשימות והנהלים שהאחיות קיבלו עצמן עם השנים".
צביקה הופמן, אח במחלקה כירורגית בבית החולים הלל-יפה אמר: "החלטנו לשים סוף לתהליך האקרדיטציה. אין התאמה בין כמות החולים שאח או אחות מופקד עליהם לבין המשימות שאנו נדרשים לבצע בכוח. זה מאריך את זמן ההמתנה עבור החולים, אנחנו קורסים תחת העומס ואי אפשר לתת התייחסות לכל משפחה ומטופל בזמן שמוקצה לנו. אין הלימה בין כמות המטופלים לכמות האחיות שנמצאות באותה המשמרת. כבר מזמן הפסקנו לספור את המיטות במסדרון, שחורגים מהתקינה במחלקה".
יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, אמרה לקראת השביתה: "האחים והאחיות בישראל זועקים את זעקתם של אזרחי ישראל השוכבים מושפלים במסדרונות בתת תנאים, הורים וילדים הממתינים נואשות לתורים בלתי נגמרים ותינוקות שלא מקבלים חיסונים בזמן. האחים והאחיות בישראל מבקשים פתרון אמיתי ומיידי שיאפשר להם לתת טיפול הולם ובטוח לאזרחי ישראל. לא עוד וועדות לא עוד מריחות שלא נתנו כלום לאורך השנים.
"האחיות לא ייתנו עוד יד לעבודה מחוץ לתקנים ולרישיון, למטלות בקהילה ובריאות הציבור, לנהלים ובקרות ללא תוספת כח אדם וללא תוספת שכר בהתאם. משרדי הבריאות והאוצר הם האחראים הישירים לכך שהמחלקות בבתי החולים עלו על גדותיהן והמסדרונות ממשיכים להתמלא בחולים ובמיטות מחוץ לרישיון החוקי שמשרד הבריאות עצמו העניק". https://ift.tt/2Z80Aiz עד כמה מהר מצליחים בתי החולים להביא מטופלים לצנתורים דחופים, מהו זמן ההמתנה הממוצע לבדיקות CT ו-MRI וכמה תינוקות מגיעים לטיפולי טיפת חלב שבועיים מיום לידתם - דוח חדש של משרד הבריאות מסכם את ממצאי התכנית הלאומית למדדי איכות במערכת הבריאות, שמקיפה תחומים נרחבים הכוללים טיפות חלב, פרה-הוספיטל בתי חולים כלליים, בתי חולים גריאטריים ובריאות נפש. זמן למתן צנתור דחוףאחד המדדים שנבדקים מדי שנה בין בתי החולים הוא מדד ביצוע צנתורים דחופים תוך 90 דקות מרגע הגעתו של החולה לבית החולים. מחלות הלב הן סיבת המוות השנייה הנפוצה בישראל לאחר פטירה ממחלות הסרטן. מדי שנה מתבצעים עשרות אלפי ניתוחי לב של מטופלים וחולים, מעל 4,000 הינם צנתורים דחופים, הנדרשים בהתקפי לב חמורים ומסכני חיים, שמחייבים פינוי דחוף לבית חולים. היעד שהציב משרד הבריאות הוא ביצוע הטיפול תוך 90 דקות מרגע הכניסה לבית החולים ב-90% מהמקרים. ואכן, על פי הנתונים עולה כי חל שיפור משמעותי בביצוע צנתור חירום בשנתון החולף: אם בשנת 2013 היה המדד על 68% ביצוע, בשנתון 2017-2018 הוא עמד על 91%. בית החולים שנמצא בתחתית הרשימה עם רק 80% ביצוע צנתורים הוא בית החולים לניאדו בנתניה. במקום שלפני אחרון נמצא בית החולים זיו שבצפת עם 87%, מעליהם עם 88% בית החולים הלל יפה בחדרה, ומעליהם עם 89% - בתי החולים פוריה בטבריה והדסה עין כרם בירושלים. 15 בתי החולים כמעט מגיעים לממוצע השנתי ועומדים על 90% ביצוע. באשר לממוצע הארצי, אם כניסתו של המדד בשנת 2013 עמדו ברף הבדיקה רק 68% מן המקרים, בשש השנים שחלפו חל שיפור משמעותי בעמידה ביעדים של בתי החולים. בשנת 2014 עמד המדד על דיוק של 79% ולאורך השנים חלה עלייה, עד שבשנת 2018 חלה עלייה נוספת ל-91% במדד הארצי של בתי החולים. זמן המתנה לבדיקת CT/MRI לזיהוי אירוע מוחילפי הערכות המבוססות על סקרים לאומיים, בישראל מתרחשים כ-15 אלף אירועי מוח מדי שנה. כ-85% ממקרי השבץ נובעים מחסימה של כלי דם מוחי (שבץ מוחי איסכמי) וכ-15% נובעים מקרע בכלי דם הגורם לדימום לתוך רקמת המוח (הם שבץ מוחי דימומי). אבחון מהיר של מקור הבעיה הינו קריטי: ביצוע CT או MRI יאפשר להבחין בין דימום מוחי לבין חסימה, ויקבע את הגישה הטיפולית בחולה. נושא זה נבחן במסגרת התכנית באמצעות מדד חציון הזמן לביצוע CT או MRI. מהבחינות נמצא כי לאורך שנות המדידה חל שיפור משמעותי בזמן חציוני עד לביצוע CT/MRI בקרב חולים אלו ברמה הלאומית. בשנת 2015, שבה הוכנס המדד לבתי חולים בישראל, עמד זמן ההמתנה החציוני לבדיקת הדמיה במקרי שבץ מוחי על 55 דקות ואילו בשנת 2018 ירד זמן ההמתנה החציוני ל-29 דקות. בתחתית רשימת בתי החולים בהם לוקח הזמן הרב ביותר לביצוע בדיקות CT או MRI לזיהוי מוקדם שבץ נמצא בית החולים יוספטל, עם המתנה של 48 דקות עד לביצוע הבדיקה הדחופה, מעליו ברשימה בית החולים אסף הרופא עם זמן המתנה של 43 דקות לבדיקה הדחופה. אחריהם בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת עם המתנה הארוכה של 42 דקות לבדיקה הדחופה. וולפסון בחולון והעמק בעפולה מדורגים מעליהם עם 41 דקות המתנה לבדיקה הקריטית. בראש הרשימה צועדים בגאון כמה בתי חולים שזמן ההמתנה לבדיקה הקריטית יורד מהזמן החציוני, שעומד על 29 דקות. בראש הרשימה נמצא בית החולים זיו, עם 20 דקות המתנה לבדיקה, מתחתיו המרכז הרפואי לגליל עם 21 דקות המתנה, ואחריו שיבא (תל השומר) עם 22 דקות המתנה. אחריו, עם 25 דקות המתנה לבדיקה החשובה, נמצאים שלושה בתי חולים: הדסה עין כרם בירושלים, קפלן ברחובות ושערי צדק בירושלים. שבץ מוחי הוא סיבת המוות השלישית בשכיחותה בישראל, כאשר בשנת 2009 יוחסו 5.5% מכלל הפטירות בישראל לשבץ מוחי. מלבד התמותה, הנטל העיקרי המיוחס לשבץ מוחי הוא המוגבלות ארוכת הטווח הנגרמת בעקבות האירוע, בפרט באוכלוסייה המבוגרת. גורם הסיכון העיקרי לשבץ מוחי הוא יתר לחץ דם, הנמצא בשכיחות גבוהה באוכלוסייה בגיל המבוגר, גם בגברים וגם בנשים. בארגון השבץ האמריקני ממליצים שהבדיקה תתבצע תוך 25 דקות ותאובחן על ידי מומחה תוך 45 דקות מרגע הגעתו של המטופל לבית החולים. זמן המתנה לבדיקת ראשונית במחלקה לרפואה דחופההבדיקה הראשונית במלר"ד, המכונה טריאז', מסייעת לצוות הרפואי לזהות מטופלים עם פתולוגיות מסכנות חיים, על מנת שמטופלים אלו יקבלו את הטיפול המתאים בזמן ובאופן הבטיחותי ביותר. קיימות כמה שיטות לביצוע טריאז', שבעזרתם יכול הצוות הרפואי יכול לזהות מקרים דחופים, לתת טיפול תוך חלון זמן סביר בהתאם למצב המטופל, ולהקצות משאבים דרושים. זמן עד קבלת טיפול מהווה גורם מרכזי בהצלחתו ומשפיע על הסיכון לתחלואה ותמותה. בשנת 2015 יצא חוזר מנהל רפואה של משרד הבריאות שמטרתו להטמיע את הליך הטריאז' בכל מחלקות לרפואה דחופה בישראל. לפי הנותנים עולה שחציון זמן ביצוע הטריאז' ברמה הלאומית עומד על עשר דקות ועדיין יש מספר לא קטן של בתי חולים ברחבי ישראל שממוצע ההמתנה לטריאז' הוא מעל לזמן הממוצע החציוני. בתחתית הרשימה - בית החולים הדסה עין כרם עם זמן המתנה של 15 דקות, מעליו הדסה הר הצופים עם 14 דקות המתנה לטריאז'. מעליהם, עם 13 דקות המתנה, בתי החולים מאיר בכפר סבא ואיכילוב בתל-אביב. מעליהם, עם 12 דקות המתנה, בתי החולים קפלן ו-וולפסון. בראש הרשימה מצוי בית החולים הצרפתי סנט וינסנט בירושלים עם רק שתי דקות המתנה לטריאז'. אחריו, המשפחה הקדושה בנצרת עם שלוש דקות המתנה לבדיקה הראשונית במיון, אחריו לניאדו עם ארבע דקות המתנה. אחריהם שני בתי חולים בהם ההמתנה עד לבדיקה הראשונית היא חמש דקות - בית החולים זיו ושערי צדק בירושלים. ביקור ראשון בטיפת חלב בתוך שבועיים מהלידההתקופה שלאחר הלידה היא חשובה בהתפתחות הביולוגית והפיזיולוגית של התינוק וגם להתפתחות הקשר בינו לבין האם והמשפחה. כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת ממליץ על ביקור ראשון תוך שבועיים ממועד הלידה. משרד הבריאות שמו להם יעד לאומי ש-75% מכלל התינוקות שנולדים יגיעו לביקור ראשון בטיפת חלב בשבועיים ראשונים מלידתם, אך קיים הבדל בין הרצוי למצוי. רק 44% מכלל התינוקות היהודים מגיעים עם הוריהם לטיפת החלב שבועיים מיום לידתם, בקרב האוכלוסייה הערבית המצב חמור אף יותר - רק 30% מהתינוקת מגיעים לביקור ראשון בטיפת חלב בשבועיים הראשונים מלידתם. עוד עלה שבקרב התינוקות היהודים קיים קשר חיובי בין המצב הסוציו-אקונומי של הוריו לביצוע הבדיקה הראשונה במועד המועדף, ובערבים נמצא כי ישנה שונות בשיעור הביצוע ביחס לפריפריאליות של האוכלוסייה. למרות שיעור הביצוע הנמוך יחסית של המדד, ניתן לראות כי 50% מהתינוקות מגיעים לטיפת חלב עד גיל חודש, ו-90% עד גיל חודשיים. במהלך הביקור הראשון של התינוק והאם בתחנת טיפת חלב, נאספים נתונים בסיסיים כגון היקף ראש, הערכת העלייה במשקל, זיהוי ומעקב אחר בעיות שלא נבדקו בבית החולים אך דורשות התערבות רפואית. כדי לוודא התפתחות תקינה, חשוב לזהות בעיה פיזיולוגית, התפתחותית, רגשית או משפחתית מוקדם ככל האפשר. הביקורים בטיפות חלב מהווים מקור לתמיכה רגשית עבור ההורים, וכן אמצעי הדרכה בנושאים מגוונים כגון הנקה, בטיחות, הורות ואיתור בעיות אחרות, לרבות דיכאון לאחר לידה. על פי ההנחיות של האקדמיה האמריקני לרופאי ילדים, יש להקפיד שהביקור הראשון יתבצע תוך שלושה עד חמישה ימים ממועד הלידה. "שמחים לראות שבתי החולים ממשיכים להשתפר"האגף להבטחת איכות במשרד הבריאות מקדם מאז שנת 2013 את התכנית לאומית למדידת איכות הרפואה בבתי החולים. מדי שנה, עושים בתי החולים מאמצים כדי לקבל דירוג גבוה במדד היוקרתי והתחרותי. התכנית כוללת כמה פרמטרים בתחומים רפואיים רבים ובמסגרות טיפול שונות. לאחר שש שנים נמצא כי ניכר שיפור עקבי ויציב ברוב המדדים שנבדקו לאורך השנים, הן ברמת מוסדות הבריאות השונים והן ברמה הלאומית. למשרד הבריאות יש ועדה מייעצת שקובעת מהם אותם מדדי האיכות שייבחנו ובאיזה אופן הם ייבחנו. השנה, ועדה מייעצת חדשה, שהוקמה בהתאם לתקנות, תסיים את בחינת המדדים ותהליכי העבודה של התוכנית. עד סוף השנה יצאו עדכונים מסודרים בכל תחומי המדידה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר כי "מדדי האיכות הן אחת מתכניות הדגל של משרד הבריאות ומשקפות את המחויבות שלנו לשיפור הטיפול הרפואי בכל הממדים. החל מהטיפול הרפואי קליני ועד חוויית המטופל וזמני ההמתנה. אני שמח שהמערכת ממשיכה להשתפר ואף הגיעה השנה לשיאים חדשים. נמשיך לפעול במחויבות על מנת להעמיד למערכת הבריאות את המשאבים הדרושים להמשך קידומה לטובת אזרחי ישראל". מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב אמר כי "החשיבות של התכנית היא עצומה למערכת ואני שמח לראות שהיא משתפרת ומגיעה לתוצאות טובות יותר הפעם", אמר והוסיף כי "אנחנו שמחים לראות שבתי החולים ממשיכים להשתפר והמחויבות שלנו היא להמשיך להסיר את החסמים להמשך התהליך החיובי שמתקיים. אני מודה לפרופסור ירון ניב על הובלת התכנית הלאומית לאיכות והבאתה למקום גבוה ונכון יותר". פרופסור ירון ניב, סמנכ"ל לאיכות ובטיחות במשרד הבריאות שמוביל את התכנית במשרד, סיכם ש"מדדי האיכות מכסים את כל מעגלי החיים וסוגי הטיפול ומהווים מנוף לשיפור מתמיד בתפקודם של מוסדות הבריאות. הוא מעודד תהליכי איכות ובטיחות ומדרבן את ההנהלות והצוותים לקדם נושאים חשובים לבריאות המטופלים". לדבריו, "זה המקום להודות לצוותים הרפואיים, מנהלי האיכות והבטיחות, הנהלות המוסדות הרפואיים, אנשי האיכות והבטיחות והנהלת משרד הבריאות על עבודה מאומצת לטובת המטופלים והאוכלוסייה כולה". https://ift.tt/2Sw6mIb כמדי שנה מאז 2013, משרד הבריאות מפרסם את דוח מדדי האיכות, שבו מובא סיכום שנתי של תוכנית ייעודית המודדת כתריסר מערכות בריאות במסגרת מדדי איכות מוגדרים מראש. יש לציין כי הדוח השנתי שהתפרסם אתמול, נכון לסיכום שנת 2018, מעיד במרבית התחומים על המשך מגמה חיובית, שלפי משרד הבריאות מוכיחה את הצלחתה של תוכנית המדדים. הדוח התייחס, בין השאר, לזיהום באתר הניתוחי, הנחשב לאחד הזיהומים השכיחים ביותר הנרכשים בבית החולים ולאחד הסיבוכים הקשים והשכיחים ביותר המתרחשים לאחר הניתוח. בתוכנית ישנם שלושה מדדים הנוגעים למתן טיפול אנטיביוטי מניעתי מספיק במהלך ניתוח, ובשלושתם נצפה שיפור רציף לאורך שנות המדידה: מ־78% ל־85% בניתוחי מעי גס ורקטום, מ־78% ל־95% בניתוחים קיסריים ומ־66% ל־88% בניתוחי תיקון של שברי צוואר הירך.
https://ift.tt/2yf3XIV שביתת האחים והאחיות - כל הפרטים:
הסתדרות האחים והאחיות בישראל הודיעה הערב (שני) כי תתקיים מחר שביתה במחאה על תנאי ההעסקה, אחרי שהפגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות הגיעה למבוי סתום. במסגרת מהשביתה, הצוותים הרפואיים לא יעבדו בשורת שירותים וטיפולים שונים, ואילו האחרים יעבדו במתכונת חירום או במתכונת מצומצמת בלבד. במשרד הבריאות טענו כי בפגישה הועלו הצעות רבות למניעת השביתה וכי בכוונת המדינה לפנות לבית הדין לעבודה. "נציגי המדינה נפגשו היום עם הסתדרות האחיות במטרה למנוע את הפגיעה הצפויה במטופלים כתוצאה מהשביתה המתוכננת מחר", נמסר. "בישיבה עלו הצעות רבות וקונסטרוקטיביות על מנת למנוע את השביתה. לצערנו המגעים לא הגיעו להסכמה. המדינה תפנה לבית הדין לעבודה מחר". בנוסף לשירותים שיושבתו, האחים והאחיות פרסמו הנחיות למתוכנת חירום בבריאות הציבור, טיפות חלב ובריאות התלמיד. בכל עיר תתקיים תורנות של תחנת בריאות המשפחה אחת בלבד למענה פגים ונשים הרות בסיכון. בלשכות תהיה תורנות למקרים דחופים של כלבת, דלקת קרום המוח ומקרי התפרצות מחלה מדבקת או מגפה. דגימות דם - T.S.H ו- P.K.U תילקחנה בלשכות באמצעות אחות תורנות לפעילות זאת, והקהל יידרש להגיע ללשכות הבריאות לשם לקיחת דגימות דם. בנוסף לכך, מרפאת חיסוני חו"ל תישאר סגורה בכל לשכות הבריאות. מוקדם יותר כ-200 אחים ואחיות הפגינו מול משרד הבריאות בירושלים במחאה על תנאי העסקתם. הפסיכולוגים בשירות הציבורי הודיעו על תמיכה במאבק והודיעו ליו"ר הסתדרות האחים והאחיות אילנה כהן כי הם "עומדים מאוחדים ומביעים את תמיכתנו במחאתם של האחים והאחיות. העומס בו מצויים עובדי מערכת הבריאות כבד מנשוא, ופעם אחר פעם אנחנו רואים כיצד המערכת מטילה עוד ועוד דרישות על הצוותים המטפלים, מבלי להתייחס למצוקת תקנים ולתנאי העובדים שהולכים ונשחקים". יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר, יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל וחברי הוועד המנהל למען הפסיכולוגיה בישראל, הוסיפו במכבתם כי "כל פסיכולוג בשירות הציבורי יודע שמחסור בתקנים הוא מקור למתן שירות לקוי, חסר ושאינו מספק למטופלים את המענה לו הם זקוקים. אנו, שמכירים היטב את מציאות העבודה בתת תקינה נוראית, בעומסי עבודה בלתי אפשריים ובשכר נמוך, עומדים לצד האחים והאחיות המסורים, העובדים בתנאים לא תנאים לאורך שנים רבות". (עדכון ראשון: 20:31) https://ift.tt/2JIHGtp יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר) במשרד הבריאות, הבהיר לחברות המחזיקות מפעל קנאביס בעל תקן GMP ופועלות בישראל כי החל ב-1 בספטמבר 2019 הוא אוסר עליהן לקבל חומרי גלם של קנאביס שאינם עומדים בכל דרישות תקן האיכות IMC-GAP. לנדשפט הבהיר כי חל איסור לייצר מוצרי קנאביס רפואי שאינם עומדים בדרישות האיכות לייצור IMC-GAP. בשוק הקנאביס החלו לדבר על כך שיש צורך להעביר חומר במהרה למפעלים, שכן לנדשפט אינו מתכוון לדחות את יום הדין. לא ברור איך ההוראה החדשה של לנדשפט מתיישבת עם ההקלות שאותן מעוניין משרד הבריאות לתת לילדים מטופלים, ובהם חולי סרטן וסובלים מאוטיזם, שנדרשים לקבל קנאביס רפואי מההסדרה הישנה. זאת, לאחר ההסברים שקיבלו מהרופאים, ולפיהם הם הצליחו להתייצב על המינונים והזנים הישנים - שאותם לא יוכלו לרכוש במסגרת ההסדרה החדשה. מקור בתעשיית הקנאביס הרפואי הסביר: "קנאביס הוא לא תרופת קסם. לעתים לוקח חודשים לייצב חולה. מתחילים במינון נמוך ועוברים זנים עד שמצליחים לייצב את אותם ילדים. אבל כעת, הזנים והמינונים בהסדרה החדשה לא עונים על הצרכים הרפואיים שלהם". זאת הסיבה שסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הכריז לפני כמה ימים כי הוא מאריך את הוראת השעה לגבי רישיונות לקנאביס רפואי - כך שהחולים המחזיקים רישיונות לפני מועד החלת הרפורמה (29 באפריל 2019) יוכלו להמשיך לקבל את הקנאביס גם במתכונת החדשה דרך בית המרקחת ובמשך החודשיים הקרובים - גם במתכונת הישנה שהיתה נהוגה עד כה. ילדים וגם אנשים עם אוטיזם יוכלו לבחור אם לעבור למתכונת החדשה או להמשיך במתכונת הישנה, לפי בחירתם, עד 1 ביולי 2020. ההוראה של לנדשפט ניתנה יום לפני שהמדינה נדרשה לענות לבג"ץ על הבקשה הבהולה לקבל צו ביניים שישיב את ההסדרה הישנה כפי שהתקיימה לפני אפריל 2019, כך שיתאפשר לכ-50 אלף חולים להמשיך לשמור על הרצף הטיפולי באמצעות קנאביס רפואי. "מצבם של כ-80% מהמטופלים הורע" בעתירה הסבירה עמותת הקנאביס הרפואי, המיוצגת על ידי עורכת הדין יסמין מזרחי, כי קיים כיום בתחום הקנאביס הרפואי "משבר לאומי עקב ליקוי חובבני ובלתי-מספק של מתווה ההסדרה החדשה אשר גורם למחסור אקוטי במלאי הטיפול המוצע באמצעות רשתות הפארמה, ואשר גרר אחריו צמצום משמעותי במנעד הטיפולים השונים שאופשרו למטופלים בעבר". בעתירה מתוארות פגיעות חמורות - פיזיות ונפשיות - אצל החולים המטופלים בקנאביס, אשר חויבו לעבור למסגרת ההסדרה החדשה, וכעת מקבלים טיפול לא הולם, וזאת בניגוד להמלצות הרופאים בעניינם. לעתירה צורפו חוות הדעת של כמה רופאים: ד"ר ברקת שיף-קרן, מומחית כאב האמונה על טיפול באלפי מטופלי כאב כרוני; ד"ר מיכאל סגל, מומחה בפסיכיאטריה המטפל באמצעות קנאביס באלפי חולים הסובלים מפוסט טראומה; ד"ר איליה קזניק, מומחה לפסיכיאטריה המטפל באלפי מטופלים; וד"ר אלן פליישמן, מומחה לפסיכיאטריה המטפל במאות קטינים על הספקטרום האוטיסטי. רופאים אלה הזהירו באשר לנזקי מתווה ההסדרה החדשה, שאותו מוביל לנדשפט: "כרופא אחראי, אני רואה במו עיני כיצד הרפורמה בקנאביס פוגעת ישירות במטופלים - עד לסכנת חיים ממשית", הסביר פליישמן. שיף-קרן הסבירה בחוות דעתה כיצד ההסדרה החדשה זרקה חולים מיוצבים בחזרה אל עבר התרופות הנרקוטיות. רזניק ציין בחוות הדעת שלו כי "מתוך עשרה מטופלים שהועברו בעל-כורחם לטיפול חדש במסגרת ההסדרה החדשה - מצבם של כ-80% מהם הורע". לדבריו, "נתונים אלה מדאיגים לאור זה שאני נאלץ להכריח חולים נוספים לעבור (לטיפולים במסגרת ההסדרה החדשה; ש"א). לדבריו, "לאור הנזק שנגרם ועוד עלול להחמיר - יש לעצור את התקדמות הרפורמה במתכונתה הנוכחית עד לשיפור כלל הנקודות". https://ift.tt/2YgllLH |