בשוק הקנאביס הרפואי מתקשים לעכל את בשורת האיוב העסקית שנחתה עליהם אתמול (א') עם חשיפת כלכליסט, כי משרד הבריאות יתנה את ייצוא הקנאביס הרפואי בפיקוח על מחיריו.

 

 

 

מאיר אריאל, מנכ"ל חברת הקנאביס הרפואי בזלת פארמה, אמר לכלכליסט כי "משרד הבריאות הכריז מלחמה על תעשיית הקנאביס הרפואי, שעבורנו היא מלחמת קיום". במכתב ששלח הבוקר למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כתב אריאל כי "כך נראית מדינה בלי בעל בית! הפכנו למדינת הפקר, מדינה בה חברות משקיעות מיליונים רבים בהסתמך על החלטת ממשלה לאשר את ייצוא הקנאביס הרפואי, אולם במקביל משרד הבריאות מסנדל את החלטת הממשלה. מלחמות האגו הילדותיות שמשרדך מנהל פוגעות במטופלים ובתעשייה. אולי נכון יהיה שקודם כל תטפל בדברים הפשוטים והבסיסיים כמו קיום החלטות ממשלה".

 

המגדלות טוענות כי האסדרה החדשה, המחייבת אותם למכור לבתי המרקחת לאחר שהתוצרת עברה גם במפעל בעל חדרים נקיים, לא תאפשר להם רווחיות תחת פיקוח המחירים המוצע על ידי המשרד, המבקש להעמיד את מחיר הקנאביס הרפואי על עד 500 שקל לעד 50 גרם בחודש. מחיר זה מתחלק בין מספר גורמים, ובהם המדינה (מע"מ), דמי התיווך שגובים בתי המרקחת העומדים כיום על כ-40% וצפויים לעלות בעתיד, 6% נוספים לחברת ההפצה, ו-10%-30% שנגבים על ידי מפעלי הקנאביס (בהתאם להסכמים מול המגדלות). כל זאת, כאשר עלות גידול קנאביס רפואי עומדת בממוצע בישראל על כ-3.5 שקל לגרם (כאשר השוני הוא בהתאם לזן הקנאביס שמגדלים, אופן הגידול וכדומה).

 

מפעלי הקנאביס לא רוצים את הפיקוח במתכונתו המוצעת גם משום שהוא הופך אותם להפסדיים, וגם משום שעיכוב הייצוא בכל רבעון פוגע ביתרון התחרותי שלהם מול העולם ומבטל חלק מההסכמים שחתמו עם חברות בינלאומיות שונות. לרוב, מפעלי הקנאביס קונים את התוצרת מהמגדלות (שאינן בעלות מותג), אך הן אינן גדולות מספיק כדי להפעיל לחצי מחיר על חקלאי הקנאביס; בנוסף, עתידים לקום כ-10 מפעלים נוספים תוך שנתיים, שרק יגדילו את התחרות על התוצרת החקלאית. במכתבו חשף אריאל, כי במהלך שמונה שנות פעילות המפעל הושקעו בו כ-100 מיליון שקל, בהקמה, תפעול, הקמת מערך הפצה, מערך ייעוץ למטופלים, אבטחה, תקנים, מימון ועוד.

 

רו"ח דורון אראמי, ראש תחום קנאביס רפואי ודירקטור בפירמת רואי החשבון BDO, מסביר כי "איום עצירת הייצוא במידה ולא יהיה פיקוח הינו ויתור מראש על הייצוא ועל מקור הכנסה למדינה שעשוי להגיע ל–4 מיליארד שקל בשנה. בכל הזדמנות אנו מעלים את המונח TIME TO MARKET ואת חשיבותו, ונראה כי כולם מבינים זאת חוץ מהרגולטור, שמסיבות שונות גורר רגליים כבר למעלה משנתיים. ההבדל הוא שהמחיר לתעשייה הישראלית יהיה קשה הפעם: הן לחקלאים שחיפשו אחר מקור רווח וזקוקים לו, הן למשקיעים שהשקיעו כספים רבים, והן למפעלים ולתעשייה שלמה שהושקעו בה מאות מיליוני שקלים ובהיעדר ייצוא רובה לא יהיה רלוונטי. בנוסף, לפיקוח אין באמת מקום בתעשיית הקנאביס הישראלית, שהרי מדובר בשוק תחרותי. לא רק זאת, תוך כחצי שנה יצטרפו עשרות דונמים של גידול קנאביס רפואי, וכ-10 מפעלי קנאביס רפואי עתידים לקום בטווח של שנתיים".

 

 

עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד פרל כהן, אמר לכלכליסט כי "גורמים המנסים לקשר בין היתר היצוא לפיקוח על מחיר המוצרים פועלים בניגוד לדין. כל עיכוב ברפורמת הייצוא מסב נזקים בעשרות ומאות מיליוני שקלים לגורמים שהקימו חוות גידול ומפעלים בהיקפים משמעותיים, ואשר צפויים לספק עבודה למאות עובדים, מדענים ונותני שירותים. פתיחת היצוא תוליד בעצמה הוזלה במחירים לנוכח גידול מספר החוות המתוכנן לאחריו, שיגדיל את היצע המוצרים למטופלים, ויסייע בהשלמת הליך האסדרה החדשה שיביא גם לשיפור באיכות המוצרים.

 

"אין תחום בישראל במסגרתו מותנה יצוא בהוזלת המחיר של המוצר לצרכן המקומי, ואין כל הצדקה ליישם מודל זה דווקא בתחום הקנאביס. בהתייחס לטענה שהשוק המקומי יסבסד את היצוא - היא שגויה ואינה תואמת את המציאות; מחירי המכירה של מוצרי קנאביס מחוץ לישראל גבוהים באופן משמעותי ממחירי המוצרים בישראל. בגרמניה גרם קנאביס רפואי נמכר ב-22.5-25 יורו לגרם בעוד שבישראל המחיר עדיין נמוך משמעותית (טווח ממוצע של כ-11 עד 14 שקל לגרם). בנוסף, קופות החולים וחברות הביטוח בגרמניה מסבסדות את הטיפול לחולה, וראוי שמודל זה ייושם גם בישראל - במסגרתו עלויות הטיפול יושתו על קופות החולים וביטוחי הבריאות ולא על יצרני התרופות או מוצרי הקנאביס".

Let's block ads! (Why?)

https://ift.tt/32K9FjE

בדרך קבע, מתגמל המשרד את קופות החולים על שיפור איכות הטיפול בתחומים ובמדדים רפואיים שונים. לשם המחשה, מבחני תמיכה אלו הסתכמו ב־2018 בכ־300 מיליון שקלים. 

בשבוע שעבר הודיע המשרד לקופות, כי הוא מעוניין לשפר את השירותים שנוגעים לטיפול התרופתי ולתגמל את הקופות שישפרו את השירותים בתחום הזה.

כמחצית מבני 65 ומעלה נוטלים באופן קבוע ארבע תרופות ויותר, בו בזמן. ריבוי תרופות עלול לגרום ל"התנגשויות" בין התרופות השונות ולהעצים את תופעות הלוואי שלהן. נתונים מארה"ב הראו כי 30%-20% מאשפוזי קשישים נובעים מהשפעות שליליות של תרופות. 

לפי ההנחיות החדשות של משרד הבריאות, יתוגמלו הקופות ב־100 שקלים עבור כל ייעוץ רוקחי למטופלים שנוטלים יותר משש תרופות מרשם, כדי לבדוק אם אפשר להפחית את מספרן. 

עם זאת, בקרב חולים כרוניים יש חשיבות להיענות ולהיצמדות לטיפול שנרשם. הקופות יתבקשו להציג תוכניות לשיפור ההיענות לטיפול התרופתי במחלות, ובהן סוכרת, יתר לחץ דם ויתר שומני דם. התגמול יינתן אם יוצג הפרש בין שיעור ההיענות בשנת התמיכה לשיעור בשנה הקודמת. שיעור היענות פירושו מימוש מרשמים למחלות אלה בבית המרקחת. 

נושא אחר שבגינו יחולקו תמריצים, נוגע למניעת התמכרות לאופיאטים (תרופות לשיכוך כאבים דוגמת מורפיום, אוקסיקודון וקודאין). בארה"ב, שם ניתנים 47 אלף מרשמים לאופיאטים לכל מיליון איש, הכריז הנשיא טראמפ על מלחמה בהתמכרות כמצב חירום לבריאות הציבור. בישראל השיעור נמוך יותר - 11 אלף מרשמים לכל מיליון בני אדם.

קופות החולים יתבקשו להפחית רכש משככי כאבים (למעט עבור חולים אונקולוגיים) ויימדד שיעור הגידול במספר המטופלים העושים שימוש ממושך במשככי כאבים, למול השיעור בשנה הקודמת.

בקופות החולים כללית ומכבי בירכו על המהלך. ד"ר נחמן אש, ראש חטיבת הבריאות במכבי: "אלו נושאים חשובים שאנו לא עוסקים בהם כיום מספיק. מספר הרוקחים הקליניים בקופות החולים אינו גדול, וגם היכולת לתת ייעוץ רוקחי בבתי המרקחת מוגבלת, בשל התורים והעומסים. התמיכה של משרד הבריאות עשויה לדחוף אותנו לגייס יותר רוקחים קליניים. המצב בתחום האופיאטים בישראל טוב יותר מאשר בארה"ב, האתגר הוא טיפול בכאב בצורה נכונה. הטיפול בכאב בקהילה חסר מאוד. מכוני הכאב בבתי החולים עוסקים יותר בפרוצדורות ופחות באיזון הכאב. אני מקווה שהתמריץ יאפשר להפחית שימוש באופיאטים".

Let's block ads! (Why?)

https://ift.tt/2JTFCO0

הסתדרות האחים והאחיות הודיעה היום (א') על שביתה החל מיום שלישי במחאה על המחסור בכוח אדם. "האחים והאחיות בישראל אינם עובדי כפייה, ולא ייתנו עוד יד לעבודה מחוץ לתקנים ולרישיון, למטלות, נהלים ובקרות ללא תוספת כח אדם וללא תוספת שכר בהתאם", נמסר בהודעה על העיצומים. "על כן, הסתדרות האחים והאחיות בישראל מודיעה כי החל מיום שלישי תתקיים שביתה כללית במתכונת חירום בכלל מערכת הבריאות".

 

 

בהודעה נטען כי משרדי הבריאות והאוצר הם האחראים הישירים לכך שהמחלקות בבתי החולים עלו על גדותיהן והמסדרונות ממשיכים להתמלא בחולים ובמיטות מחוץ לרישיון החוקי שמשרד הבריאות עצמו העניק: "התורים הפוגעים בבריאותם של כל אזרח במדינת ישראל. התנהלות זו יוצרת עומסים כבדים על האחיות ופגעה ביכולתן לספק טיפול הולם ובטוח למטופלים.

 

"האחים והאחיות בישראל הם המשאב האנושי החשוב ביותר ליציבותה ואיתנותה של מערכת הבריאות הציבורית. בלעדינו לא יכולה להינתן רפואה ראויה לאזרחי ישראל. על כן, שמירה על מעמדן, תנאי העסקתן, סביבת עבודתן ומקצועיותן של האחיות בישראל הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה של מדינת ישראל ואזרחיה".

 

משרד הבריאות מסר בתגובה כי הוא "מוקיר את עבודת האחיות, שנמצאות בלב העשייה של מערכת הבריאות והשירות הציבורי. אנחנו פועלים יחד עם כל הגורמים הרלוונטים להקלת העומסים ומציאת פתרונות להפחתת העומס והשחיקה, וזאת בהמשך להוספה של יותר מ-300 תקני אחיות רק לאחרונה. יחד עם זאת, לכולנו יש מחוייבות ואחריות למטופלים ולביצוע כלל המשימות הנדרשות לטיפול רפואי בסטנדרט הנדרש. לא תהיה התגמשות בסטנדרט רפואי מציל חיים מצד המשרד. מחר צפויה להתקיים פגישה עם הסתדרות האחיות בנושא".

 

 

 

לפני כמה שבועות הכריזה הסתדרות האחיות על סכסוך עבודה לאור מחסור בתקנים שמקשה את השלמת משימת האקרדיטציה - מבדק לתו תקן בינלאומי שנדרשים לבצע בתי החולים בישראל.

 

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הורה לפני כמה ימים למנהלי בתי החולים לקצץ בשכרן של האחיות אם ימשיכו בסכסוך העבודה. בעקבות כך איימה יו"ר הסתדרות האחיות אילנה כהן: "אם יילקח שקל אחד משכר האחיות שפועלות על מנת לתת את הטיפול הראוי לאזרחי ישראל - נשבית את מערכת הבריאות".

 

בתגובה להודעה היום מסר אראל בוצ'ינסקי יו"ר "מרשם" (ארגון המתמחים לרפואה): "מאבק האחיות הוא ראוי וחשוב ובבסיס שלו הוא מאבק על תקנים - הבעיה המרכזית של מערכת הרפואה הציבורית בישראל. דווקא עכשיו, בימים שלפני הבחירות, נבחרי הציבור חייבים לשים את נושא הגדלת התקנים במערכת הבריאות בראש סדר העדיפויות".

 

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הביע הערב (א') תמיכה במאבקם של האחים והאחיות ויו"ר הסתדרות האחים והאחיות אילנה כהן, כנגד איומי משרד הבריאות לבצע הפחתות בשכרם של העובדים.

 

במכתב חריף ששלח בר-דוד למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, התריע יו"ר ההסתדרות כי במידה שמשרד הבריאות לא יחזור בו מן האיומים כלפי האחים והאחיות, תפעל ההסתדרות במלוא עוצמתה על מנת לשנות את רוע הגזירה, עד כדי השבתה מלאה של מערך הבריאות בימים הקרובים.

Let's block ads! (Why?)

https://ift.tt/2LyNs34

במשרד הבריאות מתכננים להשיק עד סוף השנה פורטל זימון תורים לאומי ושיתוף מידע אדמיניסטרטיבי בין ארגוני בריאות. המשמעות היא שמטופלים יוכלו לראשונה להזמין תור אונליין למרפאות ומכונים בבתי חולים, דבר שלא קיים כיום. המיזם יפעל בתחילה בקבוצה קטנה של בתי חולים ויתרחב בהמשך לכל המערכת.

המיזם יאפשר התחשבנות "מאחורי הקלעים" בין הקופה לבית החולים, כך שמטופלים כבר לא יצטרכו "לסחוב" איתם את טופס ההתחייבות של הקופה (טופס 17) אל בית החולים, דבר שכרוך בביורוקרטיה מיותרת ולא פעם גם בטעויות. "נניח שמישהו הגיע עם הקוד הלא נכון על הטופס", אומרת שלי, "זו בכלל לא אשמתו. איך הוא יכול לדעת? והאמת, למה צריך להיות לו אכפת? אנחנו רוצים שכל מערך ההתחשבנות ייעשה מאחורי הקלעים, וכך צפוי לקרות בקרוב".

עקבו אחרינו ברשתות

Let's block ads! (Why?)

https://ift.tt/2Z5q2oM

"האחים והאחיות בישראל אינם עובדי כפייה", נמסר מההסתדרות, "ולא ייתנו עוד יד לעבודה מחוץ לתקנים ולרישיון, למטלות, לנהלים ולבקרות ללא תוספת כוח אדם וללא תוספת שכר בהתאם. על כן, הסתדרות האחים והאחיות בישראל מודיעה כי החל מיום שלישי הקרוב, 23 ביולי 2019 בשעה 07:00 תתקיים שביתה כללית במתכונת חירום בכלל מערכת הבריאות".

בהסתדרות האשימו: "משרדי הבריאות והאוצר הם האחראים הישירים לכך שהמחלקות בבתי החולים עלו על גדותיהן והמסדרונות ממשיכים להתמלא בחולים ובמיטות מחוץ לרישיון החוקי שמשרד הבריאות עצמו העניק. משרדי הבריאות והאוצר הם האחראים הישירים לתורים הבלתי נסבלים בקהילה ובבריאות הציבור. תורים הפוגעים בבריאותם של כל אזרח במדינת ישראל".    

"האחים והאחיות בישראל הם המשאב האנושי החשוב ביותר ליציבותה ולאיתנותה של מערכת הבריאות הציבורית. בלעדינו לא יכולה להינתן רפואה ראויה לאזרחי ישראל. על כן, שמירה על מעמדן, תנאי העסקתן , סביבת עבודתן ומקצועיותן של האחיות בישראל הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה של מדינת ישראל ואזרחיה".  

"אולם נראה כי במשרדי הבריאות והאוצר שכחו שעידן העבדות עבר מן העולם, ובעזות מצח הפחיתו משכרן של האחים והאחיות, ועל כן החלטנו די לעומסים וכן למטופלים!".

Let's block ads! (Why?)

https://ift.tt/2LwWSvV

[unable to retrieve full-text content]

החל משלישי: האחיות ישבתו במחאה על מחסור בכוח אדם  ynet ידיעות אחרונות

בהמשך לסכסוך העבודה שהוכרז עם משרד הבריאות, הסתדרות האחים והאחיות הודיעה על השבתת מערכת הבריאות: "אנחנו לא עובדי כפייה"

https://ift.tt/2Yh4PLB

המאבק סביב הפיקוח הממשלתי על מחירי הקנאביס הרפואי עולה מדרגה. אחרי שמשרד האוצר דרש ממשרד הבריאות נתונים ופרטים אשר יוכיחו שצמח המרפא מצריך פיקוח, משרד הבריאות שיגר בסוף השבוע בקשה רשמית להטלת פיקוח אשר כוללת התניה ואיום מרומז.

 

 

 

"ככל שתהליך המדיקליזציה (המסלול שיהפוך את הקנאביס מסם לתרופה) לא יושלם באופן מלא, בדגש על פיקוח מחירים, הנחיית סגן השר ומנכ"ל המשרד היא כי לא ניתן יהיה לאפשר יצוא קנאביס", כותבת אורלי מלכה מאגף תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות במכתב שהגיע ל"כלכליסט". "הנחיה זו נועדה למנוע, בין היתר, מצב שבו המחיר לצרכנים מקומיים יעלה על מנת לממן כניסה לשוקי היצוא".

 

 

החצים במכתב מופנים אל מנכ"ל האוצר שי באב"ד, שהוביל את ההליך הממושך לאפשר יצוא קנאביס מישראל כדי להגדיל את מקורות ההכנסה של ישראל. באב"ד נאבק יותר משנה מול המשרד לביטחון פנים כדי שזה יסיר את התנגדותו ליצוא קנאביס. האישור ניתן בסופו של דבר על ידי הממשלה רק בסוף ינואר האחרון.

 

במקביל קידם משרד הבריאות רפורמה בתחום הקנאביס הרפואי. לאחר מחאה של מטופלים על עליית המחירים פנה בתחילת החודש מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב לוועדת המחירים הבין־משרדית כדי לקדם תהליך פיקוח על המחירים ולהכניס את הקנאביס הרפואי לפיקוח כשאר התרופות במדינה.

 

אך מתברר כי הפיקוח הממשלתי על מחירי הקנאביס הרפואי לא יגיע במהרה. יו"ר ועדת המחירים של משרד האוצר שיגר בשבוע שעבר מכתב לבר סימן טוב ועדכן אותו כי הדרך ארוכה עד להכנסת התכשיר הרפואי לפיקוח ממשלתי על ידי הוועדה.

 

"לצורך בחינת בקשתך ועל מנת שוועדת המחירים תוכל לדון בה, אנא הנחה את נציגי משרדך להציג בפני ועדת המחירים ביסוס לעילה הרלבנטית להטלת פיקוח מחירים", כתב כפיר בטט, יו"ר הוועדה, במכתב שהגיע לידי "כלכליסט". הוא מוסיף: "נדרש לספק לוועדת המחירים את כלל החומרים והנתונים הרלבנטיים לצורך בחינת הצורך בהטלת פיקוח מחירים לפי עילה זו, תוך בחינה של רמת הפיקוח שתוטל, לרבות נתונים הנוגעים לביקוש וההיצע של המוצר, מבנה השוק, חסמי כניסה לשוק ואפשרויות יבוא".

 

אם לא די בכך, בטט כותב כי "ככל שהוועדה תמצא כי פיקוח כאמור נדרש, יהיה צורך בפריסת כלל התשתית העובדתית הנוגעת לעלויות ייצור הקנאביס (כל שרשרת הייצור) כדי שהוועדה תוכל להמליץ על המחיר המפוקח".

 

רק 8 מגדלים בישראל

במכתב ששלח בר סימן טוב ונחשף באתר "כלכליסט" נכתב כי המשרד מכוון לתשלום של כ־500 שקל על ידי מטופלים הצורכים עד 50 גרם קנאביס רפואי בחודש, בדומה למחירים שמשלמים החולים כיום. עם חלק מהמטופלים הרפורמה מיטיבה, אך עבור מטופלים שצורכים 40–30 גרם קנאביס בחודש היא מייקרת משמעותית את התרופה.

 

בר סימן טוב ציין באותו המכתב את הסיבות שפיקוח מחירים הוא צעד הכרחי. "השינויים מרחיקי הלכת בעולם הקנאביס הרפואי - עלייה במספר הרישיונות, שינויים רגולטוריים באופן הייצור, צפי לפתיחת השוק ליצוא, צפי לעליית מספר הספקים, שוק הנשלט על ידי מספר מצומצם של עוסקים - עלולים להביא למצב של הפקעת מחירים".

 

 

 

זאת כאשר רוב הצרכנים שייכים לאוכלוסיות של חולים אונקולוגיים וילדים, שבר סימן טוב מכנה רגישות ולעתים גם חלשות.

 

בישראל מטופלים באמצעות קנאביס רפואי כ־50 אלף איש, ובר סימן טוב מציין במכתב לוועדה כי "מגמת העלייה במספר הרישיונות למטופלים קיימת כבר שנים וטרם הגיעה לשיאה. אנו צופים עוד עליות במספר הרישיונות".

 

בבקשה הרשמית בנוגע לפיקוח על המחירים ששוגרה בסוף השבוע הנוכחי מדגישים במשרד הבריאות: "בצירוף השינויים שהוזכרו בשוק, לרבות כניסה של גורמים משוק ההון המעוניינים ברווח מהיר, ישנו חשש לניצול המצב על ידי העוסקים בתחום לקביעת מחירים מופקעים ומוגזמים". לדברי משרד הבריאות, זו הסיבה כי גם כל שוק התרופות מצוי בפיקוח קפדני.

 

במשרד הבריאות מבקשים להחיל את הפיקוח לפי עקרון "בין ספקיו או בין רוכשיו אין תחרות או קיימת ביניהם תחרות מועטה בלבד". במשרד מסבירים כי "שוק מגדלי הקנאביס בישראל כולל כבר שנים רק שמונה מגדלים ועוד שלושה יצרנים־ספקים שאינם מגדלים בעצמם. על מנת להיכנס לשוק יש צורך לקבל רישיון על ידי משרד הבריאות בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים ולעמוד בכל דרישות האיכות שגוזרות השקעה משמעותית", דבר שאינו מאפשר "כניסה קלה לשוק, ולכן מספר הספקים נמוך והתחרות בתחום היא מועטה", מבהיר משרד הבריאות.

 

 

91% צורכים עד 50 גרם

במכתב מצוין עוד כי אותם מגדלים נותנים מענה ליותר מ־50 אלף מטופלים בעלי רישיון צריכה נכון ליוני 2019, ובממוצע מתווספים בחודש כ־2.2 אלף מטופלים בעלי רישיון. אם לא די בכך, אף שהממשלה ביקשה כבר לפני שנים לעודד יבוא קנאביס לישראל ואף להעדיף יבוא על ייצור מקומי, "עד היום לא נמצא מקור יבוא מתאים ולא הגיעה בקשה משמעותית לייבא ארצה מוצרי קנאביס על ידי שום גורם, ועל כן השוק הוא מקומי בלבד בשלב זה".

 

עוד עולה כי משרד הבריאות מבקש להחיל פיקוח מסוג של הגבלת המחיר המרבי. "מחיר מרבי יבטיח כי המוצר יסופק במחיר הוגן וכי לא יחולו שינויים דרמטיים שיפריעו את אספקתו או את רכישתו וכן גמישות שתידרש לבקשת היצרנים", נכתב.

 

כמו כן, במשרד בריאות ממליצים שלא לתמחר לפי התשואה על ההשקעה, אלא באמצעות תמחור השוואתי לתקופה שקודמת לפיקוח, "משום שמחירי השוק טרום הרפורמה וטרום פיקוח המחירים לא ביטאו עלויות ייצור, אך דה פקטו כן מימנו את הוצאות הספקים ויצרו להם רווחיות", נכתב בבקשה של משרד הבריאות שמעריך כי שוק הקנאביס יגיע בחודש הבא להיקף של כ־200 מיליון שקל.

 

לפיכך, משרד הבריאות חותר לתשלום חודשי דומה לנוכחי. "לאור העובדה כי התשלום החודשי היה קבוע לכל כמות צריכה, ועמד על 370 שקל וכן 100 שקל למשלוח (סה"כ 470 שקל בחודש), שיטת התמחור המוצעת תביא לכך ש־91% מהמטופלים שצורכים עד 50 גרם בחודש ישלמו מחיר מרבי הדומה למחיר ששילמו טרום הרפורמה. כמו כן מבקשים במשרד הבריאות לכלול עיקרון של עלות ממוצעת פוחתת בכמויות גדולות.

 

"כעשירית מהמטופלים הצורכים יותר מ־50 גרם בחודש ישלמו יותר ממטופל הצורך כמויות נמוכות יותר, אך בהתאם לעיקרון של עלות ממוצעת פוחתת. נקבע מחיר מקסימלי של 180 שקל ל־10 גרם, אך כל 10 גרם נוספים ברישיון יעלו פחות כששיעור ההפחתה יעמוד על 21.2%".

 

במשרד האוצר ביקשו להבהיר כי הם אינם מתנגדים להטלת פיקוח מחירים על קנאביס רפואי, אלא שהם מבקשים באופן ענייני לבחון את המוצר הזה כמו כל מוצר אחר, ורק לאחר מכן יקבלו החלטה אם להטיל פיקוח על מחירו או לא.

 

Let's block ads! (Why?)

https://ift.tt/2JUwGYQ

שר המשפטים אמיר אוחנה, יגיש היום (ראשון) לממשלה את דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2018. מהדו"ח עולה כי במהלך השנה האחרונה הוגשו לממשלה 10,376 בקשות בתחום חופש מידע, זאת לעומת 8,848 בשנת 2017 - עלייה של כ-17%. הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן: הרשות הארצית לכבאות והצלה (956), משרד הבריאות (942) ומשטרת ישראל (719). הרשויות בהן נרשמה העלייה המשמעותית ביותר בכמות הבקשות שהוגשו הן: רשות המים והביוב (עלייה של 100%), משרד החקלאות ופיתוח הכפר (65%) ומשרד החוץ (59%).

הרשויות נגדן הוגשה כמות התלונות הרבה ביותר בתחום חופש המידע הן משרד העבודה והרווחה, משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך. 88% מהתלונות שהוגשו ליחידה הממשלתית לחופש המידע הוגשו בגין מקרים בהם לא ניתן מענה כלל לבקשה למידע. שלוש הרשויות שחרגו מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (120 יום) בשיעורים הגבוהים ביותר הם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה ומשרד ראש הממשלה.

במקרה ובו מוצאת היחידה כי התלונה בנושא בקשת חופש מידע מוצדקת, נעשית פניה לרשות בדרישה לתקן את הליקוי. הרשויות בעלות המספר הגבוה ביותר של ליקויים שלא תוקנו הן: המשרד להגנת הסביבה (8), משרד התרבות והספורט (7) והמשרד לשירותי דת ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (5 כ"א). הרשויות שהנגישו הכי הרבה מידע באופן יזום לציבור הן: משרד המשפטים, משרד הבריאות ומשרד התקשורת.

שר המשפטים, אמיר אוחנה אמר כי "הנגשת מידע רלוונטי היא תהליך חשוב ומשמעותי בחיזוק אמונו של הציבור במוסדות השלטון בישראל. מתוך מטרה לחזק תהליך זה, ולמען מערכת ציבורית טובה יותר, היחידה הממשלתית לחופש המידע תפעל על מנת להפחית בחסמים אשר יקלו על האזרחים והאזרחיות בפניותיהם".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור הוסיפה ש"היחידה הממשלתית לחופש המידע קיבלה לידיה פיקדון רב ערך, המשימה החשובה של הגברת יישום חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות. בשנה הנוכחית בכוונת המשרד להמשיך בתנופת העשייה, בין השאר על ידי פיתוח מדד אשר יהווה מצפן לרשויות המבקשות להתנהל בצורה שקופה יותר, הפחתת בירוקרטיה באמצעות שיפור האתר המרכזי לחופש המידע וצמצום זמן הטיפול בתלונות המוגשות ליחידה הממשלתית לחופש המידע".

מ"מ ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי אמר כי "דוח חופש המידע סוקר את יישום החוק בממשלה בשנה שחלפה. מטרתו היא לשקף את המצב הקיים ולהציף את הכשלים הדורשים תיקון. אנחנו מקווים שהדוח ישמש ככלי בידי ראשי הרשויות ומקבלי ההחלטות למיפוי הבעיות הקיימות בכל רשות וכמנוע לשינוי חיובי".

Let's block ads! (Why?)

https://ift.tt/2y1qTeh

משרד הבריאות בודק בימים אלו תלונות חדשות שהגיעו לידי "ישראל היום" כי בשנה האחרונה שתי חולות סרטן שטופלו בבית החולים הממשלתי וולפסון בחולון נפטרו לאחר שהנהלת בית החולים סירבה לאשר להן תרופות ייחודיות בשעה שכל התרופות והטיפולים המוכרים לא עזרו למאבק במחלתן הממאירה.

על פי התלונות, בשני המקרים מנהל המחלקה האונקולוגית בבית החולים, ד"ר רונן ברנר, ביקש את התרופות וקבע כי הן האופציה היחידה שנותרה לטיפול תרופתי עבור אותן חולות. התרופות שעליהן המליץ אושרו כנדרש בהוראות משרד הבריאות, על ידיו ועל ידי יו"ר הוועדה לאישור מחקרים בבני אדם בבית החולים. 

עוד בנושא: 

התלונות הגיעו בעקבות חשיפת "ישראל היום" מלפני שבוע ולפיה משרד הבריאות חוקר תלונות חסרות תקדים בחומרתן על כך שהנהלת וולפסון מסרבת לאשר או מעכבת מאוד את האישור למתן טיפולי תרופתי ייחודי ומציל חיים עבור חולי סרטן. חשוב לציין כי הטיפול המדובר כבר עזר לחלק מהחולים במניעת התפשטות המחלה, וכי הוא אושר כחוק על ידי יו"ר הוועדה לניסויים בבני אדם בבית החולים והומלץ על ידי מנהל המחלקה האונקולוגית בבית החולים, ד"ר רונן ברנר, שקבע כי הטיפול חיוני מאוד וכי לא קיים תכשיר אחר המתאים לחולות אלו וכי התועלת בשימוש בו עולה על סיכונים בטיפול. 

חשוב לציין כי בית החולים במקרים אלה לא נדרש לממן את הטיפול בתרופות והן ממומנות תמיד על ידי הביטוחים הפרטיים, קופות החולים או החולים עצמם. במקרים הנ"ל הנהלת בית החולים התבקשה לאשר את עצם מתן התרופות, שחלקן ניתנות רק בעירוי, במחלקה האונקולוגית בבית החולים לפי הנהלים של משרד הבריאות.

ל"ישראל היום" נודע כי בעקבות החשיפה, הורה מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ביום רביעי שעבר על הקמת ועדה מיוחדת במשרד הבריאות, לבדיקת אישורי התרופות המיוחדות (תרופות שאינן רשומות בארץ ואינן כלולות בסל התרופות המצריכות אישור מיוחד) בהנהלת בית החולים וולפסון. מדובר בפעם הראשונה בתולדות מערכת הבריאות שוועדה תבדוק את הדרך שבה הנהלת בית החולים מאשרת תרופות כאלה. גורם במשרד הבריאות העריך כי הקמת הוועדה מעידה על כך ש"אנחנו לא סומכים על בית החולים בנושא הזה, ולכן ממנים גורמים חיצוניים לבדוק את הנושא". בראש הוועדה מכהנת פרופ' תמר פרץ־יבלונסקי, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

הטיפול בטוח

ל"ישראל היום" נודע כי באחד המקרים במהלך חודש מארס השנה, ביקש ד"ר ברנר ממנהלת בית החולים, ד"ר ענת אנגל, לאשר טיפול תרופתי ייחודי לצלילה גייגר, חולת סרטן בת 62 שהטיפולים הקיימים לא הועילו לעצירת מחלתה. גם במקרה הזה המשפחה מימנה את רכישת התרופות. לפי המידע שנמסר למשפחתה של החולה, בבקשה ציין ברנר כי התרופות רשומות בישראל, אבל לא למחלה שממנה היא סובלת וכי הן ניתנות רק במסגרת מחקרים רפואיים בעולם. עוד צוין בבקשה כי התרופות אושרו על ידיו ועל ידי יו"ר הוועדה לניסויים בבני אדם בבית החולים כטיפולים חיוניים שלא קיימים תכשירים חלופיים הרשומים בישראל לאותה מטרה, שהתועלת בהם עולה על הסיכון, וכי הוסברו למטופלת כל המשמעויות של מתן התרופה.

צלילה גייגר ז"ל

ואולם, ד"ר אנגל סירבה לאשר את הבקשה ודרשה הסברים ומידע מפורט יותר. לפי המידע שבידי המשפחה, בתגובה ד"ר ברנר השיב לה כי הוא "מבקש לאשר את הבקשה שנתמכת על ידי רופאים אונקולוגים בכירים נוספים. מדובר בחולה שמצבה מידרדר ויש לאפשר לה למצות את הסיכוי שהטיפול יסייע לה. לאור מצבה והצורך במענה מהיר, החולה תיאלץ לעבור כעת לבית חולים אחר כדי לקבל את הטיפול".

ד"ר ברנר ציין עוד כי הטיפול התרופתי שמבוקש לחולה ניתן באופן שגרתי לחולים במחלות סרטן אחרות במסגרת סל התרופות, וכי הוא ניתן גם לחולים שמחלתם לא כלולה בסל התרופות לאחר שניתן להם אישור על ידי הנהלת בית החולים. עוד ציין כי הטיפול שהוא מבקש למטופלת יהיה אפילו בטוח יותר מהטיפול המתואר במחקר הרפואי מאחר שהוא מבוקש כעת בלי טיפולי קרינה.

אלא שד"ר אנגל, מנהלת בית החולים, סירבה לאשר את התרופה לצלילה גם בבקשה השלישית, ולאחר כעשרה ימי המתנה נאלצה צלילה לעבור ולקבל את התרופה במכון רפואי פרטי בתשלום מלא של המשפחה, ולמרבה הצער נפטרה בתחילת חודש אפריל - כשלושה שבועות לאחר שהוגשה למנהלת וולפסון הבקשה הראשונה למתן התרופה.

"אטימות ואדישות"

עמית גייגר, בנה של צלילה, שליווה את המאבק לאישור התרופה בוולפסון, אמר ל"ישראל היום" כי "ד"ר ברנר הוא רופא מסור מאין כמוהו. הוא טיפל באמי כאילו היתה בת משפחתו, באופן מסור ומקצועי ונתן לנו מענה 24 שעות ביממה תוך שהוא עושה ככל יכולתו על מנת לסייע לה במחלתה, כולל ניסיון להענקת טיפולים מחוץ לפרוטוקול. לצערנו הרב, הנהלת בית החולים 'שמה רגליים' ועיכבה את מתן אישורי התרופות באופן שמנע מאמי את הטיפול המיטבי ואת מלוא הסיכוי להארכת חייה. אין לי ספק כי אם היתה מקבלת את הטיפול שד"ר ברנר המליץ עליו במועד, חייה היו מתארכים ומשתפרים. אלא שהנהלת בית החולים לא ראתה כאן את טובת אמי לנגד עיניה אלא פעלה מתוך ביורוקרטיה לשמה ובאטימות ובאדישות לגורל החולה". 

במקרה נוסף הועלתה תלונה כי הנהלת וולפסון לא אישרה ביוני השנה מתן תרופות בבית החולים לחולת סרטן בשנות ה־40 לחייה. הסירוב למרות המלצת המחלקה האונקולוגית בבית החולים ולאחר שהחולה הסכימה לקבל את הטיפול והשיגה תרומה למימון התרופה. הנהלת בית החולים סירבה והחליטה לחזור בה למרות שכבר אישרה את התרופות לאותה חולה כשבועיים קודם לכן. החולה, כאמור, נפטרה כשלושה שבועות לאחר שהוגשה הבקשה הראשונה לאשר לה את התרופה.

ד"ר אנגל, ד"ר ברנר // צילום: יהושע יוסף

ד"ר יצחק ברלוביץ, לשעבר מבכירי הנהלת משרד הבריאות, חבר בוועד המנהל של האגודה לזכויות החולה, אשר ניהל את בית החולים וולפסון במשך כ־12 שנה, אמר ל"ישראל היום" כי "בלי לדבר על המקרים הספציפיים שנחשפו, חשוב לי מאוד לומר שד"ר רונן ברנר הוא רופא מסור מאוד, מצוין ומקצועי. חשוב לזכור שלחולים האלה אין זמן לחכות לאישורים למתן התרופות. לפי הפרסומים והמידע שיש לי, התהליך שנקבע בנהלים של משרד הבריאות לא נעשה במקרים האלה ויש כאן בעיה קשה. במהלך 12 השנים שניהלתי את בית החולים וולפסון מעולם לא היה מצב כזה שעשרות בקשות לא מקבלות אישור לאחר שמנהל המחלקה האונקולוגית המליץ על מתן התרופות".

הרבה מאוד שאלות

ד"ר יצחק ברלוביץ התריע עוד כי במקרים אלה "ד"ר ברנר מילא את חובתו האתית למטופלים ואם הוא מגיע למסקנה שזהו הטיפול היחיד, חובתו ליידע את החולה ומשפחתו וחובתו להפעיל את ההליך שהחוק מאפשר למתן התרופה שאינה רשומה לאותה מחלה. תפקיד הנהלת בית החולים הוא לקרוא את החומר ולנמק היטב את ההחלטה שלהם במקרה שהם לא מאשרים. יש לי הרבה מאוד שאלות שאין לי עליהן תשובות בקשר להחלטות של הנהלת בית החולים".

ממשרד הבריאות נמסר כי "המשרד בודק את הטענות בשני מישורים: במסגרת ועדת בקרה והשני - בדיקה של התלונות הפרטניות. המשרד עושה זאת בשיתוף פעולה ותיאום מלא עם בית החולים". מהנהלת וולפסון נמסר בתגובה כי "הנהלת המרכז הרפואי וולפסון דוחה את הטענות חסרות השחר. חברי ההנהלה עושים לילות כימים כדי שהמטופלים הבאים בשערי המרכז הרפואי יקבלו טיפול מקצועי, מצוין, בטיחותי ומבוסס מדעית, וימשיכו לעשות זאת גם בעתיד".

Let's block ads! (Why?)

https://ift.tt/2Z47m8S

[unable to retrieve full-text content]

דעה | הסתרה וטיוח בחסות משרד הבריאות  ישראל היום

2019/07/21 הסתרה וטיוח בחסות משרד הבריאות בריאותככל ש.

https://ift.tt/2M1Izi5