משרד הבריאות מוותר ליצרני המזון המזיק, ויאפשר להם לקיים איסור פרסום מזון מזיק לילדים באופן וולונטרי באמצעות אמנה - ולא ישית עליהם, לעת עתה, מגבלות מנדטוריות בחוק, כפי שתיכנן לעשות עד כה. ל-TheMarker הגיע מכתב של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ליצרני המזון והמפרסמים שלפיו ליצמן "מוכן לשקול בחיוב את ההצעה (של היצרנים, היבואנים והמפרסמים; עד"מ) לצמצום חשיפת ילדים מתחת לגיל 12 לפרסומות למוצרי מזון שאריזתם תסומן בסמל אדום באופן וולונטרי לפרק זמן מוגבל כל עוד ההתחייבות תחול על כל המפרסמים בשוק המזון". עוד נכתב כי במידה שיימצא כי המודל של רגולציה עצמית של חברות המזון עובד באופן אפקטיבי וללא הפרות... https://ift.tt/330h3HN כמדי שנה מאז 2013, משרד הבריאות מפרסם את דוח מדדי האיכות, שבו מובא סיכום שנתי של תוכנית ייעודית המודדת כתריסר מערכות בריאות במסגרת מדדי איכות מוגדרים מראש. יש לציין כי הדוח השנתי שהתפרסם אתמול, נכון לסיכום שנת 2018, מעיד במרבית התחומים על המשך מגמה חיובית, שלפי משרד הבריאות מוכיחה את הצלחתה של תוכנית המדדים. הדוח התייחס, בין השאר, לזיהום באתר הניתוחי, הנחשב לאחד הזיהומים השכיחים ביותר הנרכשים בבית החולים ולאחד הסיבוכים הקשים והשכיחים ביותר המתרחשים לאחר הניתוח. בתוכנית ישנם שלושה מדדים הנוגעים למתן טיפול אנטיביוטי מניעתי מספיק במהלך ניתוח, ובשלושתם נצפה שיפור רציף לאורך שנות המדידה: מ־78% ל־85% בניתוחי מעי גס ורקטום, מ־78% ל־95% בניתוחים קיסריים ומ־66% ל־88% בניתוחי תיקון של שברי צוואר הירך.
https://ift.tt/2yf3XIV כמדי שנה מאז 2013, משרד הבריאות מפרסם את דוח מדדי האיכות, שבו מובא סיכום שנתי של תוכנית ייעודית המודדת כתריסר מערכות בריאות במסגרת מדדי איכות מוגדרים מראש. יש לציין כי הדוח השנתי שהתפרסם אתמול, נכון לסיכום שנת 2018, מעיד במרבית התחומים על המשך מגמה חיובית, שלפי משרד הבריאות מוכיחה את הצלחתה של תוכנית המדדים. הדוח התייחס, בין השאר, לזיהום באתר הניתוחי, הנחשב לאחד הזיהומים השכיחים ביותר הנרכשים בבית החולים ולאחד הסיבוכים הקשים והשכיחים ביותר המתרחשים לאחר הניתוח. בתוכנית ישנם שלושה מדדים הנוגעים למתן טיפול אנטיביוטי מניעתי מספיק במהלך ניתוח, ובשלושתם נצפה שיפור רציף לאורך שנות המדידה: מ־78% ל־85% בניתוחי מעי גס ורקטום, מ־78% ל־95% בניתוחים קיסריים ומ־66% ל־88% בניתוחי תיקון של שברי צוואר הירך.
https://ift.tt/2yf3XIV התאחדות התעשיינים יצאה במתקפה חריפה נגד משרד הבריאות לאחר התבטאות מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כי המשרד לא יאפשר ייצוא עד שלא יוחל פיקוח על מחירי הקנאביס הרפואי בישראל.
קראו עוד בכלכליסט:
במכתב שכתב חיים הורביץ, יו"ר פורום חברות הקנאביס הרפואי ויו"ר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, למשה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, והגיע לידי כלכליסט, נכתב, כי "חלון ההזדמנויות ליצירת תעשיית קנאביס מקומית מצומצם וצר.
הצעת משרד הבריאות עומדת בניגוד מוחלט להחלטת הממשלה שמעודדת יצוא קנאביס רפואי מישראל, ותעכב משמעותית את יכולת היצוא תוך הרחקת משקיעים מהתחום. המשמעות היא מניעת יכולת ציבור החולים לרכוש קנאביס רפואי איכותי מתוצרת מקומית, והשמדה סופית של שוק הקנאביס הישראלי – שוק בעל פוטנציאל ליצוא בהיקף של כ- 4 מיליארד שקל בשנה".
קנאביס רפואי צילום: שאטרסטוק
בכל הנוגע לפיקוח על מחירים כתב הורביץ, המכהן גם כיו"ר חברת הקנאביס הרפואי יוניבו הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי 87.6 מיליון שקל, כי "היצוא לפיכך מהווה קטליזטור משמעותי להורדת מחירים – קטליזטור יעיל אלפי מונים מאשר פיקוח על מחירים.
יתרה על כן, פיקוח על המחירים גורם באופן טבעי להרחקת משקיעים מתחומי העיסוק המפוקחים. הצעת משרד הבריאות, לפיכך, הינה במגמה הפוכה לחלוטין מהנדרש להורדת מחירים, בשל הקטנת כמות השחקנים וצמצום בפועל של התחרות בשוק המקומי".
מכתבו של הורביץ יצא לבר סימן טוב לאחר שמשרד הבריאות הגיש טבלת מחירים שהוא מבקש ליישם במסגרת פיקוח מחירים על שוק הקנאביס הרפואי בישראל. מגדלות ומפעלי הקנאביס הרפואי טוענים כי מחירי הפיקוח המבוקשים על ידי המשרד אינם כדאיים להן כלכלית וכי התנייתם בייצוא היא "הכרזת מלחמה על התעשייה". https://ift.tt/2YjqLS2
לאן נעלמו מיליוני שקלים מתקציב התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות? התוכנית, שפועלת מאז 2013, נועדה לצמצם את כמות המתאבדים בישראל ומשלבת כוחות בין כמה משרדי ממשלה. אלא שבשנים האחרונות, מגלים גורמים המלווים את פעילות התוכנית, תקציב שמועבר לצורך יישום התוכנית מהאוצר למשרד הבריאות - לא מגיע ליעדו ולא "מחלחל" מטה במלואו למשרדים שמטפלים בתחום וזקוקים לכסף. כתוצאה מכך הם נאלצים לצמצם את הפעילות המעטה ממילא בתחום.
הסכומים משתניםמשרד הבריאות מרכז את התוכנית ומעביר לצורך הפעלתה תקציבים למשרדי ממשלה נוספים - החינוך, הרווחה ואחרים. מנתונים שהגיעו ל"ישראל היום" עולה כי הכסף הועבר למשרד הבריאות, אך במשרדי הממשלה האחרים טוענים שלא קיבלו מהמשרד את מלוא הסכום למימוש התוכניות, ותוכניות מצילות חיים אינן מיושמות או מיושמות באופן חלקי בשל כך. משרד האוצר העביר ב־2016 למשרד הבריאות 19 מיליון שקלים עבור התוכנית, ב־2017 ניתנו 18 מיליון שקלים, שנה לאחר מכן הועברו 18 מיליון שקלים וב־2019 - 17 מיליון שקלים. בדיון שהתקיים באוגוסט לפני כשנה, בנושא התוכנית הלאומית לאובדנות, אמר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, שבידי המשרד יש רק 10 מיליון שקלים עבור התוכנית. זאת למרות שבסיכום אותה שנה (2018) הועברו ממשרדו 18 מיליון שקלים. "לנוכח שיקולים תקציביים... קשה להתחייב שהתוכנית תוגדל ותתוקצב ב־27 מיליון שקלים, אך ייעשה מאמץ בתקציב 2019 להקצות תקציב נוסף", אמר המנכ"ל באותו דיון. "עניין של חיים ומוות"משרד החינוך קיבל ב־2018 רק 3 מיליון שקלים ממשרד הבריאות במקום 6 מיליונים שהובטחו, וב־2019 קיבל 6 מיליון שקלים. במשרד לביטחון הפנים לא קיבלו שום תקציב לנושא, ובמשרד הרווחה מציינים שב־2019 קיבלו הודעה ממשרד הבריאות שלא יועבר כל תקציב עבור מניעת התאבדויות. בעקבות אי־העברת התקציב או ההעברות החלקיות ממשרד הבריאות למשרדים השונים, נעצרו כמה תוכניות למניעת התאבדות. למשל, במשרד החינוך לא מפעילים תוכנית להערכת מסוכנות של ילדים בסיכון אובדני על ידי פסיכולוגים חינוכיים, וילדים אלו נאלצים להגיע לחדרי מיון פסיכיאטריים. במשרד הרווחה ביטלו תוכנית לתמיכה במשפחות מתאבדים - משפחות שנמצאות בעצמן בסיכון גבוה פי שמונה להתאבדות. אבשלום אדרת // צילום: תומר אפלבאום בעמותת "בשביל החיים", הפועלת לתמוך במשפחות מתאבדים ולמניעת התאבדויות, מודאגים וכועסים. "זה סיפור מרתיח. אי־העברת הכסף היא עניין של חיים ומוות. משרד הבריאות הוא זה שאחראי שאנשים לא יתאבדו במדינת ישראל", מתריע ד"ר אבשלום אדרת, יו"ר העמותה. "במשך חודשים חשבנו שמשרד האוצר הוא האיש הרע בסיפור ולא מעביר את הכסף. אבל עכשיו אנחנו מבינים שהכסף הועבר למשרד הבריאות. הכסף הרי לא התאדה. משרד הבריאות בחר לא להשקיע אותו בתוכנית למרות שזה כסף צבוע". "תוכניות הסיוע בסכנה"במשרד הרווחה מפנים אצבע מאשימה אף הם לעבר משרד הבריאות. בתגובה לטענות נמסר משם בתגובה: "משרד העבודה הרווחה היה חלק אינטגרלי מהתוכנית הלאומית למניעת אובדנות, שהוביל משרד הבריאות, וזאת כבר בשלבי התוכניות הניסיוניות שפעלו בין 2009 ל־2012. בהתאם לכך סוכם כי חלקו של משרד הרווחה יהיה בסיוע למשפחות שבהן אירעה התאבדות. כמו כן סוכם כי המשרד ישתף פעולה בהוצאת עובדים להכשרות, ישתתף ויוביל ועדות היגוי מקומיות של התוכנית ועוד. שיתוף הפעולה בפעולות המניעה הוא ללא תקצוב נוסף מהתוכנית. ב־2019 היה אמור להתקבל תקצוב ממשרד הבריאות בסך 3.4 מיליוני שקלים. בראשית השנה הודיע משרד הבריאות במפתיע, כי באופן מיידי יופסק כליל תקצוב התוכנית. במצב דברים זה, כל תוכנית הסיוע למשפחות מתאבדים נמצאת בסכנה. מדובר במשפחות במשבר קיצוני מבחינה כלכלית, תעסוקתית, רגשית ובריאותית עם השלכות קשות על תחומי היחסים הבין־אישיים והחברתיים". ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדברים: "במסגרת התוכנית העביר האוצר כ־14 מיליוני שקלים לשנה, בין השנים 2019-2016. מתקציב זה הועברו למשרד החינוך 6-4 מיליון שקלים לשנה ולמשרד הרווחה כ־1.5 מיליון שקלים בשנים קודמות. תמיכה במוקדים היא כ־3 מיליון שקלים ורכש שירותים לביצוע תוכנית המשרד בנושא". https://ift.tt/2YtzN35 (בווידאו: תיעוד התעללות בקשישים ב-2018) פחות מחצי שנה נותרה עד ליישום חוק המצלמות, אולם לטענת איגוד בתי האבות התקציב המיועד לא הועבר לידיו ממשרד הבריאות. יו"ר האיגוד, רוני עוזרי, אמר לוואלה! NEWS כי חרף פניותיו הנשנות למשרד לא נעשה אף צעד בנושא. המצב הנוכחי, אם יימשך, ייצור מצב אבסורדי לפיו מפעילי בתי האבות ייענשו בידי המדינה אם לא יתקינו מצלמות - אך המדינה היא זו שלמעשה מונעת זאת מהם. "המדינה לא יכולה להשית עלינו עלויות שהיא התחייבה עליהם", אמר עוזרי. לדבריו, מדובר בתקציב העומד על לפחות 14 מיליון שקלים, המכסה את עלות ההתקנה של 70% מהמצלמות. שאר נטל העלויות, סכום של עד כשישה מיליון שקלים, יוטל על האיגוד. החלוקה נעשתה כך שהצדדים יתחלקו בתשלום על פי כמות המיטות בבתי האבות - מיטות במימון ממשלתי, ומיטות במימון האיגוד. לפי החוק, על בתי האבות להתקין בשטחם מצלמות שיתעדו מקרי אלימות. בתוכן הנקלט במצלמות ניתן יהיה לצפות רק בדיעבד, וחל איסור על "שידור חי" שלו לחדר בקרה כלשהו. כיום, לעומת זאת, מותקנים בחלק מבתי האבות מצלמות אבטחה המתעדות את הנעשה בהם ללא הפסקה. החוק החדש לא יאפשר זאת, ובכך ייתר את האמצעים הקיימים כיום למניעת אלימות ולהרתעה - ויחייב את ניתוקם. עוד בוואלה! NEWSוכך, לצד הדרישה להעברת התקציב, באיגוד קוראים לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן לשנות את נוסח החוק באופן שיאפשר את השארת המצלמות הקיימות. "לא הגיוני שהחוק יבוא במקום אמצעי פיקוח נוספים הקיימים היום, אלא בנוסף להם, המהווים אמצעי בקרה בזמן אמת על עבודת הצוותים המקצועיים", אמר עוזרי. "המצלמות החדשות המוגדרות בחוק נותנות רק 'תמונת בדיעבד' על הנעשה, ורק במקרים חריגים. חוק המצלמות לא נותן את הדעת או פתרונות פיקוח בעת החלפת חיתול, מקלחות, הלבשה והאכלה, אלא רק נותן דוגמה למקרה בו איש צוות או בן משפחה חלילה יבחין במשהו שאינו כשורה". בשל הטענות שהעלה האיגוד, מבקש עוזרי מליצמן להשתמש בסמכותו ולדחות את יישום החוק בשנה. "בכדי שהחוק המצלמות ייצא אל הפועל, נדרש שיתוף פעולה הוגן של משרדי הממשלה עם מוסדות איגוד בתי האבות הן ברמה המקצועית והן ברמה הכלכלית", המשיך עוזרי. "ככל שתימשך גרירת הרגליים של הממשלה הנוכחית, לא ניתן יהיה ליישם את החוק לאשורו, ועל כן ביקשנו מסגן שר הבריאות, מתוקף סמכותו המוקנית לו בחוק, לפעול לדחיית יישום החוק בשנה, עד שייבחן מחדש מקצועית וכלכלית. עד אז יוכלו מוסדות האיגוד. לפקח באופן מלא על הנעשה אצלם באמצעי הפיקוח הקיימים". באשר לבקשה זו נמסר ממשרד הבריאות כי "הדיון על יישום החוק נמצא בעבודת מטה וההמלצות יוגשו לסגן השר שיקבל החלטה בנדון". לדברי עוזרי, לצד אמצעי הבקרה הטכנולוגיים, באיגוד פועלים להוריד את רף האלימות במוסדות. "אנחנו עושים הרבה מאוד הדרכות וסימולציות לעובדים. אני לא מזלזל באלימות, אבל בשנה יש שניים עד ארבעה אירועים כאלה בלבד. אנחנו פועלים כדי שיקצו לנו עובדים זרים שיקלו על העומס. בנוסף אנחנו מגבירים בקרות של מנהלים, והם באים בלילות יותר מבעבר". ליצמן: אין סיבה להיענות לבקשת הדחייהבמכתב ששלח ליצמן מוקדם יותר החודש נכתב כי בקשה לדחיית מועד יישום החוק לא יכולה להתאפשר מכיוון שהסמכות הזו נמצאת בידי הכנסת "שכידוע אינה פעילה כעת נוכח פגרת הבחירות והבחירות החוזרות שהמדינה נקלעה אליהן". ליצמן הוסיף: "בעת הזו אני סבור כי לא נכון ולא ראוי לפעול להקמת ועדה מיוחדת על מנת שנדחה את יישום החוק מסיבות טכניות בו בזמן שבינתיים ימשיכו השוהים בבתי האבות להיות חשופים לפגיעה בהם כפי שהתגלה לנו. לכן איני רואה סיבה להיענות לבקשה זו". ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לפניית וואלה! NEWS כי "התקציב למימון המצלמות יועבר במנגנון תשלום שיקבע למוסדות שישתתפו במכרז. התקציב לא יועבר לאיגוד בתי האבות אלא לכל מוסד". לטענת המשרד, "חוק המצלמות הינו תוצר של עבודה משולבת של משרד הבריאות ומשרד המשפטים מתוך מטרה לאזן בין שמירה על המאושפזים מפני התעללות תוך שמירה על פרטיות. צילום רציף פוגע בפרטיות. מנגנון הצילום המפורט בחוק מאפשר איזון בין עקרונות אלו", לשון התגובה. https://ift.tt/2OjHpkO אתגרים רבים עומדים בפיתחם של שירותי הבריאות במאה ה-21 בדמות הזדקנות אוכלוסיית העולם, עלייה בשכיחותן של מחלות כרוניות והתפשטותם של סגנונות חיים בהם המבחר הקיים אינו בריא. רוב הפתרונות הרפואיים כיום הנם גורפים, ולכן אינם יעילים לרוב המטופלים. בשנים האחרונות מתפתחת בעולם הרפואה מגמה חדשה הדוגלת בהתאמה אישית של טיפולים רפואיים על פני גישה של "מידה אחת המתאימה לכולם". גישה זו נקראת רפואה מותאמת אישית והיא פועלת למניעת מחלות ולטיפול ממוקד במחלות קיימות. בין היתר, הגישה נשענת על ההתקדמות הטכנולוגית המאפשרת ריצוף של הגנום האנושי יחד עם ירידה מתמשכת בעלויות הפענוח של הגנום, במקביל להתפתחות יכולות מחשוב מתקדמות המאפשרות ניתוח נתונים מסוגים שונים ובכמויות גדולות מאוד (big data). כך גם נוצרים כלים טכנולוגיים המאפשרים להפיק תועלת משמעותית מהמידע הרפואי הקיים במערכת הבריאות ולרתום אותו לטובת מחקר רפואי. ניתוח נתוני עתק, לרבות נתונים קליניים, גנטיים והתנהגותיים, מאפשר את ההתאמה של הטיפול הרפואי היעיל ביותר בעבור הפרט, מה שמביא לשיפור משמעותי של סיכויי הצלחת הטיפול ושיעורי ההישרדות, וכן לצמצום מספר הטיפולים שאינם חיוניים. ישראל היא מקום מתאים ביותר למחקר ולפיתוח בתחום הזה, בזכות הכלכלה החדשנית שלה, עובדת היותה מקום בסיסן של חברות הזנק (סטארט-אפ) רבות בתחומי הבריאות, נתוני בריאות דיגיטליים מקיפים מ-20 השנים האחרונות ואף מוקדם יותר, ובזכות הובלת תחום הביו-אינפורמטיקה וחקר ההרכב הגנטי של האוכלוסייה. סיבות אלה הן בסיס להנחה כי רפואה מותאמת אישית בישראל בעלת פוטנציאל משמעותי להתפתח הן ברמת המחקר המדעי והן כאמצעי לשיפור בריאות התושבים. פסיפס, המיזם הלאומי לרפואה מותאמת אישית, יקים וינהל תשתית מידע ודגימות ביולוגיות למחקר בתחומי הרפואה המותאמת אישית. במרץ 2018 קיבלה ממשלת ישראל החלטה שמספרה 3709 לקדם בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה של מדינת ישראל, כאשר פסיפס מהווה מרכיב משמעותי במסגרת ההחלטה. במסגרת פסיפס ייאספו נתונים רפואיים ודגימות ביולוגיות ממאות אלפי מתנדבים ומתנדבות, דבר שיביא להתבססותה של קהילת מתנדבים. התובנות שתתקבלנה מהמחקרים שייעשו באמצעות פסיפס תסייענה בפיתוח טיפולים רפואיים מותאמים אישית למגוון הקבוצות האתניות המרכיבות את האוכלוסייה הישראלית. אנו מבקשים להקים תשתית מחקר לאומית שתשרת חוקרים מהאקדמיה, מהתעשייה ומארגוני הבריאות, על מנת לקדם בריאות על ידי:
חזון המיזם הוא שישראל תוביל את מהפיכת הרפואה המותאמת אישית למען בריאותם ורווחתם של הדורות הבאים ותייצר תשתית מדעית חדשנית ומובילה לקידום המדע, המחקר והפיתוח בתעשייה ובאקדמיה בתחום האמור, אשר תוביל לצמיחה כלכלית. יעדיו של מיזם פסיפס הם כדלקמן:
משרד הבריאות הישראלי מוביל את מיזם פסיפס בשיתוף עם חמישה גופים ממשלתיים נוספים: הרשות לחדשנות, המועצה להשכלה גבוהה, מטה ישראל דיגיטלית, משרד האוצר ומפא"ת. כל השותפים פועלים למען מימון והקמת מיזם פסיפס שמטרתו לשרת את המחקר והבריאות בישראל. ד"ר יעל וילה משמשת בתפקיד מנכ"לית מיזם פסיפס. https://ift.tt/2OgS8MV התאחדות התעשיינים יצאה במתקפה חריפה נגד משרד הבריאות לאחר התבטאות מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כי המשרד לא יאפשר ייצוא עד שלא יוחל פיקוח על מחירי הקנאביס הרפואי בישראל.
קראו עוד בכלכליסט:
במכתב שכתב חיים הורביץ, יו"ר פורום חברות הקנאביס הרפואי ויו"ר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, למשה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, והגיע לידי כלכליסט, נכתב, כי "חלון ההזדמנויות ליצירת תעשיית קנאביס מקומית מצומצם וצר.
הצעת משרד הבריאות עומדת בניגוד מוחלט להחלטת הממשלה שמעודדת יצוא קנאביס רפואי מישראל, ותעכב משמעותית את יכולת היצוא תוך הרחקת משקיעים מהתחום. המשמעות היא מניעת יכולת ציבור החולים לרכוש קנאביס רפואי איכותי מתוצרת מקומית, והשמדה סופית של שוק הקנאביס הישראלי – שוק בעל פוטנציאל ליצוא בהיקף של כ- 4 מיליארד שקל בשנה".
קנאביס רפואי צילום: שאטרסטוק
בכל הנוגע לפיקוח על מחירים כתב הורביץ, המכהן גם כיו"ר חברת הקנאביס הרפואי יוניבו הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי 87.6 מיליון שקל, כי "היצוא לפיכך מהווה קטליזטור משמעותי להורדת מחירים – קטליזטור יעיל אלפי מונים מאשר פיקוח על מחירים.
יתרה על כן, פיקוח על המחירים גורם באופן טבעי להרחקת משקיעים מתחומי העיסוק המפוקחים. הצעת משרד הבריאות, לפיכך, הינה במגמה הפוכה לחלוטין מהנדרש להורדת מחירים, בשל הקטנת כמות השחקנים וצמצום בפועל של התחרות בשוק המקומי".
מכתבו של הורביץ יצא לבר סימן טוב לאחר שמשרד הבריאות הגיש טבלת מחירים שהוא מבקש ליישם במסגרת פיקוח מחירים על שוק הקנאביס הרפואי בישראל. מגדלות ומפעלי הקנאביס הרפואי טוענים כי מחירי הפיקוח המבוקשים על ידי המשרד אינם כדאיים להן כלכלית וכי התנייתם בייצוא היא "הכרזת מלחמה על התעשייה". https://ift.tt/2YjqLS2 "ככל שתהליך המדיקליזציה לא יושלם באופן מלא, בדגש על פיקוח מחירים, הנחיית סגן השר והמנכ"ל המשרד היא כי לא ניתן יהיה לאפשר יצוא קנאביס", כך לפי מסמך רשמי ששיגר משרד הבריאות לוועדת המחירים של משרד האוצר. התניה זו, הקושרת בין הפיכת פרחי הקנאביס למוצר רפואי ובין אפשור היצוא, התקבלה בכעס גם במשרד האוצר וגם בקרב החברות הפועלות בתחום ומשוועות להתחיל ביצוא. לפי הערכות האוצר יצוא הקנאביס צפוי להניב למשק כ־4 מיליארד שקל בשנה.
קראו עוד בכלכליסט:
כעת נודע ל"כלכליסט" כי אף שיצוא הקנאביס כבר אושר בכנסת בינואר, במשרד הבריאות אומרים כי חסרים 17 תקנים לפקחים שיעסקו במתן רשיונות יצוא למגדלים ובפיקוח עליהם. במשרד הבריאות טוענים כי האוצר מסרב לאשר את התקנים, ולכן אין באפשרותו להתחיל בפיקוח, וללא פיקוח - לא יהיה יצוא, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה. באוצר טוענים מנגד כי משרד הבריאות קיבל השנה תוספת תקנים נדיבה, אך העדיף להפנות אותם למשימות אחרות.
שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר צילום: אוראל כהן
המציאות היא ששני הצדדים צודקים, אך נראה כי התנגדות משרד הבריאות נובעת משיקולים נוספים. גורמים במערכת הבריאות מסרו כי נראה שבמשרד הבריאות לא מעוניינים להתחיל ביצוא לפני השלמת הרפורמה בשוק הקנאביס ופיקוח על המחירים (כפי שחל על כל תרופה שנמכרת בישראל), שיבטיחו יציבות בשוק הקנאביס המקומי. כך, בכיר במשרד הבריאות אמר כי בשלב זה צורכי השוק המקומי והמטופלים הישראלים דורשים קשב ניהולי מלא.
בפשטות, כל עוד הרפורמה בשוק הקנאביס לא הושלמה, במשרד הבריאות לא יתמכו ביצוא. במשרד שואפים ראשית לבטל את הקשר הישיר בין מטופלים למגדלים ולהעביר את הרכישה לבתי מרקחת, להטיל פיקוח על מחירי הקנאביס ולרסן את יכולת השחקנים בשוק להעלות אותם לפני פנייה ליצוא.
היצוא הוא הפוטנציאל העסקי האמיתי עבור חברות הקנאביס הישראליות. בבורסת תל אביב נסחרות 27 חברות בעלות זיקה לקנאביס רפואי, ולצדן אלפי חברות סטארט־אפ בתחום ממתינות ליצוא. אותן חברות החלו לסגור הסכמים והבנות עם מפיצים בחו"ל כבר אשתקד, והגבירו את מאמציהם לאחר אישור יצוא הקנאבס בממשלה בינואר האחרון.
עם מאמצים אלו נמנים השקעותיה של טוגדר בגובה עשרות מיליוני שקלים בבניית חממות באשקלון ובאוגנדה ורכשה את חברת קנאבליס. קנדוק, שאהוד ברק עדיין משמש כיו"ר שלה, החלה במסע שיתופי פעולה לטובת החזקה באפשרויות ייצור והפצה בגרמניה, קנדה ובדנמרק. דוגמה נוספת היא חברת ביוניבו, שכיו"ר שלה משמש חיים הורוביץ, ושהשלימה בניית מפעל בכ־20 מיליון שקל.
בחברות הקנאביס הגיבו בזעם להתניה של משרד הבריאות: "זו הכרזת מלחמה על כל התעשייה", אמר מאיר אריאל, מנכ"ל חברת בזלת המחזיקה במפעל קנאביס רפואי בעל יכולת הפקה של עד טונה קנאביס רפואי ליום. "השקענו עד עתה 100 מיליון שקל במפעל, שרובם הושקעו לטובת הכנה ליצוא".
במכתב ששלח אריאל למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בעקבות האיום בדחיית האישור לייצוא כתב אריאל כי "הפכנו למדינת הפרק, מדינה בה חברות משקיעות מיליונים רבים בהסתמך על החלטת ממשלה לאשר את יצוא הקנאביס הרפואי, אולם במקביל משרד הבריאות מסנדל את החלטת הממשלה. מלחמות האגו הילדותיות שהמשרד מנהל פוגעות במטופלים ובתעשייה. אולי נכון יהיה שקודם כל תטפל בדברים הפשוטים והבסיסיים כמו קיום החלטות ממשלה". https://ift.tt/2ybBXWk
You need to enable JavaScript to run this app.
יש לאפשר ג'אווה סקריפט על מנת לצפות באתר זה https://ift.tt/2MiHpPk |