סניף 'טיפת חלב' של משרד הבריאות ברחוב אהרוני ברחובות נסגר לפני כארבע שנים בשל רמת תחזוקה ירודה של המבנה. כתוצאה מכך, תושבי האזור התפזרו בין סניפי 'טיפת חלב' ברחבי העיר לקבלת שירותים לתינוקות וילדים. במהלך השנים המקום היה סגור והשיפוצים המיועדים במקום לא בוצעו בשל חילוקי דעות בין העירייה לבין משרד הבריאות בכל הנוגע לאחזקה השוטפת של התחנה. הדבר עורר כעס ומחאה של הורים כנגד הסחבת אך ללא הועיל. כל הניסיונות שנעשו בעבר לפתור את המחלוקת ולגשר בין הצדדים- לא צלחו, ולמעשה התחנה עמדה שוממה. עם כניסתו לתפקיד של ממונה מנהל חדש במשרד הבריאות, קיים עמו ראש העיר רחמים מלול פגישת הכרות, בסופה ביקש מסגן ראש העיר, עו"ד יניב מרקוביץ, לנסות ולגבש פתרון מוסכם בין הצדדים. במשך החודשים האחרונים עמל מרקוביץ' בניסיון להביא לפתרון הבעיה ולפתיחתה מחדש של התחנה. השבוע נחתם הסכם בין עיריית רחובות למשרד הבריאות המסדיר את ההסכמות בין הצדדים, לפיהן המבנה יעבור שיפוץ מקיף בהיקף של כרבע מיליון שקלים במימון משותף. השיפוץ יחל בעוד כשבוע ועיריית רחובות תנהל את העבודות. משמעות הדבר היא כי התחנה תחזור לפעילות אחרי שיפוץ מלא, בעוד מספר חודשים. זאת ועוד: במסגרת ההסכם, הוחלט גם על שיפוץ בתחנת טיפת חלב ברחוב פרשני על מנת לשפר את השירות להורים ולילדים המגיעים למקום: יצירת מרחב המתנה חדש, צביעה מחדש, החלפת מזגנים , טיפול במפגעים במקום ועוד. ראש העיר, רחמים מלול אמר השבוע כי "אנו שמחים להציג להורים פתרון בנושא תחנת טיפת חלב ברחוב אהרוני. בעוד מספר חודשים ההורים יוכלו לקבל שירות ממשרד הבריאות סמוך לבית, ולא לסבול מעומס בטיפות חלב מרוחקות. גם השירות בטיפת חלב בפרשני ישתפר. אני מודה למשרד הבריאות על שיתוף הפעולה ולסגני, עו"ד יניב מרקוביץ' על הטיפול בנושא" סגן ראש העיר ומחזיק תיק חזות העיר, עו"ד יניב מרקוביץ' : "עם חתימת ההסכם עם משרד הבריאות, ברור כי העירייה עם הפנים גם לזוגות הצעירים. לצערי, ניסיונות קודמים לפתור את הסוגיה לא צלחו, והורים צעירים נאלצו לכתת את רגליהם למקומות מרוחקים. לאור הנכונות מצד שני הצדדים- הצלחנו להגיע למתווה של פתרון שיביא לפתיחתה מחדש של התחנה. אני מודה לראש העיר על האמון שנתן בי להוביל הסכם זה, ולאנשי משרד הבריאות על השותפות". מנהלת אחראית למנהל בריאות- נפת רחובות, סוניה טלקר: ״אנחנו שמחים לשתף פעולה עם עיריית רחובות בפתיחה מחדש של מרפאת טיפת חלב ברחוב אהרוני. אני מודה לראש העיר רחמים מלול ולסגנו יניב מרקוביץ׳ על המתווה שמאפשר את המשך הפעילות . אין ספק שהצעד הזה ישפר את השירות שאנו מעניקים גם ביתר המרכזים שלנו בעיר״ https://ift.tt/2XNvkZJ
0 Comments
מניית הקנאביס הקנדית CannTrust קרסה ב-75% ממחיר של 10 דולר למניה למחיר של 2.58 דולר למניה, המשקף לחברה שווי של כ-366 מיליון דולר. הצניחה התרחשה לאחר שביום חמישי פשט משרד הבריאות בקנדה על משרדי החברה ודרש ממנה לעצור באופן מיידי את כל מכירת מוצרי הקנאביס. חנויות להן מספקת החברה את מוצריה החלו להוריד אותם מהמדפים. מידע פנימי שקיבל הביא את משרד הבריאות הקנדי לפעול באופן נחרץ נגד חברה בעלת שם בשוק הקנדי המספקת קנאביס רפואי ל-72 אלף מטופלים. עד מארס נסחרה החברה בבורסה בניו יורק לפי שווי של מיליארד דולר. משרד הבריאות הקנדי לא חשש להודיע למנהלי החברה שמעשיהם עשויים להוביל לשלילת רישיונה לעסוק בתחום הקנאביס הרפואי לצמיתות - על אף הפגיעה החריפה במטופלים, לצד מחסור חמור בקנאביס רפואי בכל רחבי קנדה. ביקור הפתע של משרד הבריאות הקנדי הגיע בעקבות מידע פנימי שהתקבל במייל מאחד העובדים בחברה. במייל חשף העובד ש-CannTrust גידלה קנאביס רפואי בחמישה חדרים סודיים בניגוד לנהלים שקבע משרד הבריאות. את החדרים הסתירה החברה באמצעות קירות לבנים. יומיים לאחר קבלת המידע, פשטו אנשי משרד הבריאות על אתר החברה, ומצאו 5.2 ק"ג של קנאביס רפואי שגודל באופן לא חוקי. ההודעה על הפשיטה - שהבהירה שמשרד הבריאות הקנדי לא יחשוש לבדוק בציציות של חברות קנביס בעלות שם עולמי - הכניסה את תחום הקנאביס לתזזית. התחום חווה גם כך תיקון לא קטן מטה, על רקע ציפיות האנליסטים שחברות הקנאביס הפועלות יציגו הפסדים כבדים ולא יזכו ליהנות כל כך מהר מגל הליגליזציה השוטף את העולם. עובש וחומרי הדברה אסורים ובינתיים בישראל, מדינה שרוצה להיות מעצמת קנאביס רפואי, המצב קצת שונה. משרד הבריאות מזגזג בין טיפול חריף נגד חברות שבהן נמצאו כשלים - לבין אדישות לכשלים אחרים. המשרד אכן סגר בסוף 2018 את חברת תיקון עולם באופן זמני, לאחר שגילה שחוות החברה בביריה גידלה קנאביס רפואי באופן לא ראוי, תחת כיפת השמיים ולא בחממות. הבדיקה של המשרד חשפה שימוש של תיקון עולם בחומרי הדברה אסורים, וייצור של מוצרי קנאביס בתנאים לא ראויים. משיקולים השמורים עמו, החליט משרד הבריאות להתיר לתיקון עולם להמשיך ולשווק את שמן קנאביס למטופלים. ואולם, לפני כמה ימים התברר שמשרד הבריאות איתר זיהום חיידקי ושאריות חומרי הדברה בחלק מאצוות חומר הגלם ממנו מופק שמן הקנביס הרפואי של תיקון עולם. למרות זאת, אישר משרד הבריאות לחברה להמשיך ולשווק את השמן לילדים אוטיסטים. פרופ' איתמר גרוטו ממשרד הבריאות, תירץ את האישור בראיון לגל"צ בכך שמדובר בכמויות נמוכות של חיידקים וחומרי הדברה שנמצאו בחלק מהשמנים, כאלה שאינן מסכנות את החולים בשימוש חד-פעמי. זוהי אינה הפעם הראשונה שמשרד הבריאות חושש מלהותיר את המטופלים ללא חומר קנאביס, אף שהוא יודע שהוא אינו תקין. כך למשל, בחודשים האחרונים החליט משרד הבריאות להתעלם מפניות חוזרות מצד מטופלים, שכולן נוגעות לטיב החומר אותו מספקת חברת שאיפה לחיים BOL. המטופלים גילו שהם מקבלים לביתם קנאביס עם עובש - אך משרד הבריאות לא פעל בנושא. אולי מנהליו חששו כי צעד חריף נגד החברה יסכל את ניסיון ההנפקה של BOL בקנדה, לפי שווי מופרך של מיליארד דולר. מקרה נוסף בו משרד הבריאות המקומי העלים עין מחוסר עמידה בתקנות הבנייה, היה פרשת שיח, שנכנסה לבורסה המקומית בדלת האחורית. למרות שהחממה של שיח לא קיבלה היתר בנייה - משרד הבריאות לא נקף אצבע נגד החברה. "העולם יכול ללמוד מאיתנו" בשיחה עם TheMarker הסביר גרוטו: "יכול להיות שבמקומות אחרים החוקים נוקשים יותר, אבל אנחנו החלטנו לאזן בין צורכי ההגנה על המטופלים לצרכים של המטופלים בקבלת החומר. "במקרה של שאיפה לחיים למשל, כל אצווה עוברה בדיקה חיצונית של מעבדה. ראינו שכל הבדיקות היו תקינות - כולל של החומרים הפעילים. מכיוון שמדובר במוצר אורגני, הוא יכול להתקלקל. ביררנו וראינו שהמוצר שלBOL יצא מהמפעל בצורה תקינה. אכן פנו מספר בודד של אנשים שטענו שהחומר הגיע אליהם עם עובש, אבל בסופו של יום יש גם אלפי מטופלים שמקבלים טיפול הולם ורוצים להמשיך לקבל את החומר". לגבי תיקון עולם, הסביר גרוטו: "בסופו של יום מצאנו חומרי הדברה – הם השתמשו בחומרים אסורים. אני מקווה שכעת הם יגיעו למצב טוב יותר בלי חומרי הדברה. לגבי השמן, עשינו הערכת סיכונים והגענו למסקנה כי מדובר בסכנה של אחד למיליון. אז או שאני אפסיק לספק למטופלים, או שאני אאפשר לספק את השמן עם אזהרה. אנחנו עושים מאמצים גדולים כדי שהם יחזרו לשוק. ביום רביעי אישרנו להם להתחיל לספק חומרים שהם סיפקו בעבר. לגבי היתר, זה נמצא בדיון משפטי – אני מניח שנגיע לפשרה, אחרת בית המשפט יתערב". לגבי עבירות הבנייה מהן מעלים משרד הבריאות עין, ציין גרוטו: "אני רוצה שכולם יעבדו לפי החוק, אבל אנחנו לא פקחי בנייה. גם במקרה זה הפעלנו שיקול דעת כדי לאזן בין צורכי ההגנה על המטופלים, לצורך לקבל את חומר הקנאביס". לדברי גרוטו, "ישראל נמצאת כיום בסיורים ברחבי העולם בהם היא מסבירה את התקן המיוחד של GMP שהוציאה לתעשיית הקנאביס. אנחנו צריכים להיות גאים בו, והעולם יכול ללמוד מאיתנו". מתיקון עולם נמסר: "פעילות תיקון עולם לא נסגרה בחודשים האחרונים, אלא שיווק התפרחות בלבד. כל אצווה ואצווה נבדקה במעבדה חיצונית, הועברה ואושרה לשיווק על ידי משרד הבריאות. כל החומרים שנמצאו באצוות הם חומרים שאושרו בכתב לשימוש בגידול על ידי משרד הבריאות וכאמור אינם מסכנים את בריאות המטופלים. גם חומר ההדברה שאותר במס קטן של אצוות, אושר בכתב לשימוש בגידול על ידי משרד הבריאות. "החברה מגדלת יותר מחצי שנה בחווה שלה בעמק יזרעאל, ופועלת בהתאם לתקן imc-gap שקבע משרד הבריאות. בנוסף, החברה מקימה מפעל לייצור הקנאביס בפארק התעשייה, ציפורית, המיועד לפעול לפי תקן imc-gmp. לנושא הביקורת שהיתה לפני כשנה וחצי במתקן בביריה (שאינו קיים היום) - הביקורת התייחסה להליך הייבוש של חלק מהצמחים שהיה בניגוד לנהלים ולא לשאר הליך הגידול התקין. לאחר שעמדו בבדיקות המעבדה החיצונית הצמחים אושרו לשיווק". https://ift.tt/2lmhz1x בשורה להורים בעיר: סניף 'טיפת חלב' של משרד הבריאות ברחוב אהרוני ברחובות, שנסגר לפני כארבע שנים בשל רמת תחזוקה ירודה של המבנה, יחזור בקרוב לפעילות. במהלך השנים בהן המקום היה סגור, לא בוצעו השיפוצים המיועדים במקום בשל חילוקי דעות בין העירייה לבין משרד הבריאות בכל הנוגע לאחזקה השוטפת של התחנה. כתוצאה מכך, תושבי האזור התפזרו בין סניפי 'טיפת חלב' ברחבי העיר לקבלת שירותים לתינוקות וילדים. כל הניסיונות שנעשו בעבר לפתור את המחלוקת ולגשר בין הצדדים לא צלחו, ולמעשה התחנה עמדה שוממה. עם כניסתו לתפקיד של ממונה מנהל חדש במשרד הבריאות, קיים עמו ראש העיר רחמים מלול פגישת הכרות, בסופה ביקש מסגנו עו"ד יניב מרקוביץ לנסות ולגבש פתרון מוסכם בין הצדדים. במשך החודשים האחרונים עמל מרקוביץ' בניסיון להביא לפתרון הבעיה ולפתיחתה מחדש של התחנה. השבוע נחתם הסכם בין עיריית רחובות למשרד הבריאות המסדיר את ההסכמות בין הצדדים, לפיהן המבנה יעבור שיפוץ מקיף בהיקף של כרבע מיליון שקלים במימון משותף. השיפוץ יחל בעוד כשבוע ועיריית רחובות תנהל את העבודות שצפויות להימשך עד חודש נובמבר 2019. משמעות הדבר היא כי התחנה תחזור לפעילות אחרי שיפוץ מלא, בעוד מספר חודשים. זאת ועוד: במסגרת ההסכם הוחלט גם על שיפוץ בתחנת טיפת חלב ברחוב פרשני על מנת לשפר את השירות להורים ולילדים המגיעים למקום: יצירת מרחב המתנה חדש, צביעה מחדש, החלפת מזגנים, טיפול במפגעים במקום, ועוד. ראש העיר רחמים מלול: "אנו שמחים להציג להורים פתרון בנושא תחנת טיפת חלב ברחוב אהרוני. בעוד מספר חודשים ההורים יוכלו לקבל שירות ממשרד הבריאות סמוך לבית, ולא לסבול מעומס בטיפות חלב מרוחקות. גם השירות בטיפת חלב בפרשני ישתפר. אני מודה למשרד הבריאות על שיתוף הפעולה ולסגני, עו"ד יניב מרקוביץ', על הטיפול בנושא". עו"ד יניב מרקוביץ': "עם חתימת ההסכם עם משרד הבריאות, ברור כי העירייה עם הפנים גם לזוגות הצעירים. לצערי, ניסיונות קודמים לפתור את הסוגייה לא צלחו, והורים צעירים נאלצו לכתת את רגליהם למקומות מרוחקים. לאור הנכונות מצד שני הצדדים הצלחנו להגיע למתווה של פתרון שיביא לפתיחתה מחדש של התחנה. אני מודה לראש העיר על האמון שנתן בי להוביל הסכם זה, ולאנשי משרד הבריאות על השותפות".
הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם
רופאת מחוז מרכז במשרד הבריאות, ד"ר עופרה חבקין: "אנו שמחים מאוד על שיפור והנגשת שירות חשוב זה לשמירה על בריאות הציבור והמשפחה. אני מקווה להמשך שיתוף פעולה פורה ומוצלח לטובת בריאותם ורווחתם של תושבי העיר. רק בריאות". מנהלת אחראית למנהל בריאות בנפת רחובות, סוניה טלקר: ״אנחנו שמחים לשתף פעולה עם עיריית רחובות בפתיחה מחדש של מרפאת טיפת חלב ברחוב אהרוני. אני מודה לראש העיר רחמים מלול ולסגנו יניב מרקוביץ׳ על המתווה שמאפשר את המשך הפעילות. אין ספק שהצעד הזה ישפר את השירות שאנו מעניקים גם ביתר המרכזים שלנו בעיר״. רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות? הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באנדרואיד הורידו את אפליקציית "ערים רחובות" באייפון https://ift.tt/30CjE8P הנחיות שהפיץ משרד הבריאות למנהלי בתי החולים ומד"א קובעות שהטיפול בכל מי שחזר חולה מקונגו ייעשה כמו באירוע ביולוגי חריג, תוך בידוד מקסימלי. כך דיווחה אתמול (א') מיטל יסעור בית-אור ב"ישראל היום". הרקע להנחיות: התפרצות האבולה. השנה נדבקו באבולה בקונגו 2,400 איש ומהם מתו כ־1,600. ביוני דווחו גם מקרי אבולה באוגנדה השכנה. ההערכה: ההדבקה נעשתה על ידי אנשים שעברו בין המדינות. אין עדות להדבקה מאדם לאדם בתוך אוגנדה. בדיווח נמסר כי ה-WHO וה-CDC מעריכים שהסיכון להפצת המחלה ברמה העולמית הוא קטן. פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה: "משרד הבריאות שותף להערכות אלו ובהתאם לכך מעריך את הסיכון להגעת חולי אבולה לישראל כנמוך מאוד. לעת הזו לא נדרשת בישראל היערכות מלאה ומחמירה". למרות זאת, הוחלט על ההנחיות המחמירות ונקבע כי החולה יטופל בהתאם לנוהל של התמודדות עם אירוע ביולוגי חריג. נקבעו הנחיות למיגון הצוות המטפל, בידוד המטופל בחדר עם לחץ אוויר שלילי, דיווח מיידי למשרד הבריאות, איסור הוצאת בדיקות דם של החולה אל מחוץ לחדר עד לשלילת האבחנה, והנחיה לטפל בחולה החשוד "על בסיס מציל חיים בלבד". נגיף האבולה גורם למחלה קטלנית ומידבקת המתבטאת תחילה כמחלת חום דמוית שפעת, מלווה בדימומים חיצוניים ופנימיים עד כדי פגיעה בכליות, בכבד ובמערכת העצבים וכשל רב מערכתי. מחולל המחלה מועבר במגע ישיר עם נוזלי גוף או הפרשות של החולה אך לא מועבר באוויר. מהלך המחלה הוא מהיר. על פי הערכות גורמי הבריאות הבינלאומיים 90%-50% מהנדבקים עלולים למות. ב־2014 התחוללה התפרצות אבולה בכמה ממדינות באפריקה. https://ift.tt/2lnQuLr מדוריםכלים שימושייםעכבר העירTheMarkerשיתופי פעולהחדשות, ידיעות מהארץ והעולם - הידיעות והחדשות בעיתון הארץ. סקופים, מאמרים, פרשנויות ותחקירי עומק באתר האיכותי בישראל © כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ https://ift.tt/2ScunE8 כולם דיברו השבוע על מצוקת הורי הפעוטות - שלושה רבעים מחצי מיליון הפעוטות עד גיל שלוש המופקרים בגני ילדים ופעוטונים פרטיים ללא כל פיקוח מצד המדינה - אבל אף אחד לא מדבר על מצוקתם המתמשכת והמחריפה של אלפי הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. ילדים אלה נזקקים לשירותים שהמדינה כבר מזמן התנערה מאחריותה להם - טיפולים פרא־רפואיים מקדמים להתפתחות הילד. מדובר במחדל המתמשך כבר שנים מצד משרד הבריאות והממשלה בכלל ושהסובלים ממנו ביותר הם הילדים עם אוטיזם בכלל ואלה המתגוררים ביישובים מרוחקים מהמרכז בפרט. על המחסור הקיים בכוח אדם פרא־רפואי במערכת החינוך המיוחד עבור ילדים עם אוטיזם אחראי בעיקר משרד הבריאות. זאת משום שהוא הגורם המממן את רוב השעות הפרא־רפואיות במערכת במסגרת הטיפול הבריאותי המקדם (טב"מ). בתחום זה יש מחסור חמור באנשי מקצוע בכל רחבי הארץ, אבל בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית. הדבר מאלץ אלפי הורים להיאבק על זכאותם לטיפולים מקדמים עבור ילדיהם מחוץ למערכת החינוך, כשגם בקהילה ובשוק הפרטי ההיצע הוא מוגבל והתורים ארוכים. לעתים צריך להמתין שנה ואף יותר, המתנה שבינתיים פוגעת בהתפתחות הילדים ובזכותם וסיכוייהם להשתלב בחברה. פעמים רבות נדרשים ההורים לבחור בין שתי בחירות בלתי אפשריות - טיפול חלקי וחסר במערכת החינוך, או שיבוש שגרת הילד והמשפחה במאבק על מקום אצל מטפלים. המחסור ידוע ולא מהיום. כבר בינואר 2010 הכיר משרד הבריאות בכך שאין מספיק מטפלים במערכת הציבורית. לכן הוכנס סעיף שמאפשר לקופת החולים להפנות את ההורים לשוק הפרטי במימון הקופה אחרי שלושה חודשי המתנה למטפל באמצעות הקופה. מיותר לציין שלפחות בפריפריה ההמתנה, גם למטפל בשוק הפרטי, ארוכה, בגלל המחסור הכולל בקלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ומקצועות פרא־רפואיים אחרים, לא רק במערכת הבריאות והחינוך הציבוריות, אלא גם בשוק הפרטי. המספרים לא משקרים כל פעוט וילד עם אוטיזם עד הכניסה לכיתה א' זכאי לטיפול בריאותי מקדם (טב"מ) - סל של 14 שעות טיפול בשבוע. את הטב"מ מקבלים בכל מעונות היום השיקומיים, אבל רוב הילדים על הרצף האוטיסטי לומדים בגני תקשורת ומקבלים את הטיפול באמצעות עמותות, דרך משרד הבריאות. מנתונים שאספה אלו"ט, האגודה למען ילדים ובוגרים עם אוטיזם, רק בכ־75% מהגנים הללו יש בכלל טב"מ, בגלל המחסור בכוח האדם. ברובם לא מקבלים הילדים את מלוא השעות, אלא בין 6 ל־10 בלבד. בכמעט רבע מגני התקשורת בארץ, כ־900 גני ילדים, מקבלים התלמידים רק שלוש שעות טיפול שבועיות בסיסיות במימון משרד החינוך. הטיפולים אמורים להינתן גם במרכזי טיפול המיועדים לתלמידים משולבים ולתלמידים שבגן התקשורת שלהם אין טב"מ. אולם, בפועל ישנם היום מעט מאוד מרכזים, ואלו יכולים לתת מענה רק לכ־200 ילדים. כ־700 ילדים זכאים בגיל בית ספר המשולבים במערכת החינוך הממלכתית, לא מקבלים את הטיפול בגלל המחסור במרכזי טיפול, פועל יוצא גם של המחסור בכוח האדם. השנה למדו במערכת החינוך 19,138 תלמידים עם אוטיזם. במערכת ישנו מחסור כרוני של כ־500 מטפלים למימוש מלוא זכאותם של הילדים לטיפול מקדם במסגרות החינוכיות. מנתוני משרד החינוך עולה כי המחסור מורגש בעיקר במחוז הדרום, שבו חסרים 139 אנשי מקצוע למערכת, ובאזור המרכז, שבו מחסור של 130 מטפלים. בין 2015־2018 שיעור המרפאים בעיסוק עלה ב־30% ומספר הקלינאים עלה ב־25%. באותה תקופה הגיע שיעור הגידול במספר המאובחנים עם אוטיזם (על פי נתוני משרד החינוך) ל־62%. על פי נתוני משרד הרווחה מדובר בגידול של 44% ועל פי נתוני ביטוח לאומי (ילדים בלבד) גידול של 40%. גם מכיוון שמשרד הבריאות לא קובע תקנים של כמה מטפלים צריך ביחס לאוכלוסייה הכללית וביחס למספר המאובחנים, אי אפשר לדעת אם זה מספיק או לא. מה שכן אפשר לדעת הוא שמשרד הבריאות לא מצליח להדביק את קצב הגידול בדרישה למטפלים פרא־רפואיים מצד ילדים עם אוטיזם בפרט. כרוניקה של מחדל עו"ד איילת דיין, מנהלת האגף לקידום זכויות באלו"ט, מספרת: "בשנים 2016־2017 יזמנו דיונים רבים בנושא מול משרד הבריאות, אך דבר ממשי לא יצא מהם. במרץ האחרון פנתה אלו"ט למשרד הבריאות בבקשה לקדם את הרעיונות האופרטיביים שעלו בדיונים שנתיים ימים קודם לכן, ולא קודמו. מדובר בקידום מתן מענקים לעובדי מקצועות הבריאות שמתחייבים לעבוד שלוש שנים בפריפריה; העלאת התעריפים לעובדי מקצועות הבריאות בכלל ובפריפריה בפרט, עם דגש על קלינאות תקשורת ומרפאות בעיסוק; קיום הכשרות נוספות של משרד הבריאות בתחום האוטיזם; וריכוז המידע על מחסור באנשי מקצוע אצל גופים המספקים טב"מ. דבר מאלה לא נעשה". במאי 2017 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דוח חריף מאוד בנושא. הוא מצא בין היתר כי קיימים זמני המתנה ממושכים לאבחון וטיפול בתחום התפתחות הילד - לעתים למעלה משנה, יש מחסור בכוח אדם רפואי ופרא־רפואי לטיפולים בהתפתחות הילד ומשרד הבריאות לא קבע תקנים למספר המטפלים הפרא־רפואיים הנדרשים. בנוסף, לא קיימת מדיניות בנושא, ובכל הנוגע לטיפולים במערכת החינוך המיוחד - התלמידים לא מקבלים את מלוא שעות הטיפול להן הם זכאים ואין מערך של פיקוח ובקרה על הטיפולים. דיין מספרת כי בשנת 2018 הוקם במשרד הבריאות צוות בראשות המשנה למנכ"ל, פרופ' איתמר גרוטו, לטפל בנושא. אנשי אלו"ט כתבו לצוות ואף נפגשו עמו בבקשה להגדיל את התקינה למטפלים ורופאים בתחום התפתחות הילד, על בסיס הצרכים הקיימים ועל צפי הגידול במספר הפעוטות והילדים המאובחנים עם אוטיזם. בנוסף הם ביקשו לייסד תוכנית הכשרה ארצית לאנשי מקצוע אלה בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), להגדירם "מקצועות מצוקה בפריפריה" ולפתוח מסלולי לימוד למקצועות הטיפול הפרא־רפואי בפריפריה עצמה כדי לעודד בוגרים להישאר באזורי הביקוש. "דבר מכל אלה לא קרה. הצוות הבטיח להוסיף 40 מיליון שקלים לתחום, תקציב שלא עבר עד היום, כמו גם תוכנית מלגות לסטודנטים שמסיימים לימודים במקצועות הבריאות ויעבדו בדרום מול ילדים עם אוטיזם - שלא יושמה", מדגישה דיין. מלחמה יומיומית עדי רודריגז־ברנע, ממייסדות עמותת "חברים בנגב", היא אמא לשני ילדים עם אוטיזם. עם בתה היא נאלצה במשך חודשים לנסוע מבאר שבע עד רעננה עבור טיפול מקדם במימון פרטי. "הבת הקטנה שלי זקוקה לקלינאי תקשורת ופשוט אין", היא אומרת. "היא מקבלת שעה שבועית בודדת בגן תקשורת, שזה פסיק ממה שהיא צריכה וזכאית לקבל - 14 שעות במימון משרד הבריאות. לדוגמה, בישוב שלנו, עומר, יש 18 גני תקשורת, שרק בששה מהם קיים סל הטב"מ. אבל גם בהם לא ניתנות 14 השעות, אלא שש עד עשר שעות שבועיות של טיפול פרטני וגם לא בכל המקצועות שהתוכנית אמורה לכלול. למשל, ללא קלינאית תקשורת. ובמקום פסיכולוג, נותנים 'טיפול רגשי' של עובדת סוציאלית. כל זאת כדי לצאת ידי חובה ולקבל את מימון משרד הבריאות, כשלמעשה מדובר בקומבינות שהעמותות עושות משום שללא אנשי מקצוע אי אפשר למלא את התקנים". בתה של עדי נמצאת באחד הגנים שמעניק שש שעות שבועיות של טיפול לילדים, אבל ללא פסיכולוג התפתחותי. "אני לא כועסת על העמותה, אלא על המדינה", היא אומרת. "לעמותות אין אנשי מקצוע, ומי שצריך לספק לה אותם היא הממשלה. המחסור באנשי מקצוע פרא־רפואיים הופך את המרדף אחריהם לבלתי אפשרי". רועי סטרולוביץ' הוא אב לאיתן, ילד בן שמונה ותלמיד כיתה ב' עם אוטיזם בתפקוד גבוה. "גרנו עד לפני שנתיים ביישוב במועצה אזורית הר חברון. עזבנו בעיקר בגלל המצוקות הבלתי פוסקות שנתקלנו בהן בניסיון לקדם את הילד. היום אנחנו גרים בקרית גת והגענו עם איתן למצב הרבה יותר טוב, אבל לא לפני שעברנו דרך חתחתים ארוכה. כשאיתן היה צריך לעלות לכיתה א' והיה זכאי לכיתת תקשורת נאלצנו לרשום אותו לבית ספר בבאר שבע. בגיל הגן נאלצנו להסיע אותו במונית עם סייעת יום יום הלוך וחזור לדימונה. מדובר בארבעים דקות ומעלה של נסיעה לכל כיוון בשני המקרים". "איתן מקבל בבית הספר טיפול מאוד חלקי בהשוואה לזכאות שלו", ממשיך האב. "אנחנו רוצים לשים אותו בכיתה משולבת, אבל בשביל זה צריך למצוא בקהילה פסיכולוג התפתחותי וקלינאית תקשורת דרך קופת החולים או באופן פרטי - וכאן באזור פשוט אין. אז אנחנו מספקים במה שמערכת החינוך יכולה לתת". סטרולוביץ' חושף אותנו לקבוצת ווטסאפ של הורים בקרית גת והם כותבים לנו בזה אחר זה דוגמאות. "אני צריכה לנסוע שלוש פעמים בשבוע עם הילד לשחייה טיפולית שאנחנו משלמים עליה פרטי"; "הפנו אותנו לפסיכולוג ילדים עם הילדה בת שנתיים וחצי ובשביל זה אנחנו צריכים לנסוע לאשדוד או לאשקלון, שגם שם יש מחסור בקלינאי תקשורת וריפוי בעיסוק וזמני המתנה ממש ארוכים גם למטפלים פרטיים, שלא לדבר על דרך הקופה"; "אני צריכה פיזיותרפיה לילד, אבל הכל בשעות הבוקר ונאלצת לצאת בערב מחוץ לעיר גם בשביל הידרותרפיה", ועוד ועוד. תמונה עגומה של הורים שמוציאים מכיסם אלפי שקלים בחודש, ומכלים זמן יקר על נסיעות לכל קצות הארץ ברדיפה המתמדת אחר תורים למטפלים עבור ילדיהם. חלקם נוסעים מהדרום לגוש דן או לירושלים כמה פעמים בשבוע. שלא לדבר על ילדים שלהוריהם אין את האמצעים או היכולת ונשארים ללא טיפול מקדם משמעותי. # # # השנים חולפות וכלום לא קורה. משרד הבריאות לא נוקט שום צעד אופרטיבי אמיתי כדי לתת פתרון לנושא. לא בכלים שברשותו ולא מול משרד החינוך והמל"ג, שלה כמעט ואין תוכניות לימוד חדשות למקצועות הנדרשים הללו לשנים הקרובות. פנינו למשרד הבריאות בשאלה מה עושים אנשיו כדי לפתור את המשבר בימים אלה. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אכן קיים מחסור במטפלים בכלל תחומי התפתחות הילד ולא רק בתחום הטיפול באוטיזם. הנושא של קושי בגיוס מטפלים למסגרות של ילדים אוטיסטים ולקופות החולים מוכר למשרד הבריאות ונעשים מאמצים רבים לאורך השנים האחרונות כדי לסייע בנושא חיוני זה. "חשוב להבהיר כי המחסור הוא לא במספר מטפלים ברמה ארצית, אלא בזליגה של המטפלים לשוק הפרטי וקושי ממוקד במתן טיפולים בשירות הציבורי ובפרט בפריפריה. בעשר השנים האחרונות גדל מספר הילדים להם מספק המשרד טיפול בריאותי מקדם (טב"מ) מ־800 לקרוב ל־4,000 והמשרד הכשיר מעל 1,300 מטפלים פרא־רפואיים בתחום האוטיזם (מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים). יש לציין כי נפתחו בשנים האחרונות תארים אקדמיים בלימודי אוטיזם ובנוסף נפתחו תוכניות לקלינאיות תקשורת באזור הדרום. "משרד הבריאות מקיים עבודת מטה מתקדמת עם קופות החולים ומשרד האוצר במטרה לקדם מתווה שיקצה תוספת תקציבים משמעותית לתחום התפתחות הילד. התקציב האמור יאפשר מתן יותר טיפולים וקיצור זמני המתנה בדגש על הפריפריה. בנוסף, ביוזמת המשרד, נבדקות האפשרויות למענקים לאנשי המקצוע שיתחייבו להישאר לעבוד במסגרות לאוטיסטים ובהתפתחות הילד במהלך שלוש שנים לפחות". https://ift.tt/2xOvbWh חדשות מתפרצות על רקע המתיחות סביב הריגת פעיל חמאס אתמול על ידי כוחות צה"ל בגדר הרצועה, אלפי פלסטינים התאספו בגדר המערכת והתעמתו עם כוחות צה"ל. משרד הבריאות הפלסטיני דיווח על תשעה נפגעי ירי בעימותים, בהם אחד קשה. בתוך כך, צה"ל הגביר את פריסת מערך כיפת ברזל.יאסר עוקבי 12/07/2019 17:52 https://ift.tt/2jFsmUe מדוריםכלים שימושייםעכבר העירTheMarkerשיתופי פעולהחדשות, ידיעות מהארץ והעולם - הידיעות והחדשות בעיתון הארץ. סקופים, מאמרים, פרשנויות ותחקירי עומק באתר האיכותי בישראל © כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ https://ift.tt/2jEwKmi "מנוע הצמיחה החדש של ישראל" — כך הגדיר ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני שנה את פרויקט הדגל החדש שעליו הכריז: תוכנית לאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית. הרעיון בבסיס התוכנית, שהמדינה משקיעה בה כמעט מיליארד שקל במשך חמש שנים, פשוט להבנה; בישראל יש מערכת בריאות מפותחת ומתקדמת, אופי יזמי ומאגרי מידע עצומים, ואם ננצל היטב את השילוב ביניהם אלה אפשר להרוויח פעמיים — התקדמות רפואית משמעותית, והכנסות עצומות למשק ולמערכת הבריאות. החזון: ביג דאטה, אינטליגנציה מלאכותית, למידת מכונה ורפואה מותאמת אישית תוצרת כחול לבן. השבוע עשה משרד הבריאות את הצעד הגדול הבא, שעשוי להיות קו פרשת המים בכל הקשור ליכולת של ארגוני הבריאות להתקדם עם יוזמות הבריאות הדיגיטליות שלהם: המשרד הפיץ טיוטת חוזר מנכ"ל שמאשרת למעשה לראשונה לארגוני הבריאות לבצע אחסון מידע ויישומי מחשוב באמצעות תשתיות ענן (שירותי ותשתיות מחשוב הנמצאים מחוץ לארגון). המשמעות היא שארגוני בריאות יוכלו לראשונה להוציא את המידע הרב והרגיש ששמור אצלם ולאחסן אותו בענן של חברה מסחרית חיצונית, ולא בשרתים שלהם. במערכת הבריאות מעריכים כי צעד זה יוביל לחיסכון של מאות מיליוני שקלים למערכת הבריאות לאורך זמן, בעקבות יעילות תפעולית ופיתוח יישומים שיובילו לשיפור רמת הרפואה וחיסכון בעלויות. עוד לפני ההכרזה החגיגית של נתניהו, במערכת הבריאות יש התפוצצות של רעיונות, יוזמות ושינויים דיגיטליים. יותר ויותר גופי בריאות, ובראשם קופות החולים ובתי החולים, מפתחים אפליקציות, מערכות מידע, שירותים מתקדמים, סטארט־אפים ושיתופי פעולה עסקיים בתחום הבריאות הדיגיטלית. אלא שככל שהטכנולוגיה והפיתוחים החדשים מתקדמים, מוסדות בריאות צוברים כמויות אדירות של מידע רפואי — בין היתר תיקים אישיים, בדיקות מעבדה, בדיקות דימות ומידע גנטי מורכב. חלק מתקציבי התוכנית הלאומית הממשלתית מיועדים לארגון המידע הזה, באמצעות תקציבים יעודיים שמופנים למחשוב, ארגון והנגשת המידע כך שיתאים למחקר והשבחת מאגרי המידע. מעבר אטי וזהיר עד היום לא היתה קיימת שום הנחיה בנוגע לשימוש בענן במערכת הבריאות. ארגוני הבריאות משתמשים בשרתים שלהם ושומרים את המידע בתוך הארגון. אלא שבשנים האחרונות, עם התקדמות הטכנולוגיה והיישומים השונים של שימושים במידע, קופות החולים ובתי החולים לחצו על משרד הבריאות לאפשר להם לעשות שימוש בענן. הסיבה: הענן מאפשר לארגון גמישות ויעילות תפעולית וחיסכון רב בעלויות הפעלת השירותים. בנוסף, השימוש בענן יכול לסייע לארגוני בריאות לפתח יכולות תפעוליות ומחקריות מתקדמות. למעשה, קשה מאוד להפעיל את האפליקציות והשימושים הטכנולוגיים המתקדמים במידע בלעדיו. לצד התקוות שנתלות בענן, הנושא מעלה גם לא מעט חששות. שימוש בענן, במיוחד כשמדובר בנושא רגיש כמו מידע רפואי אישי של מטופלים, עלול לחשוף את הארגון לסיכונים חדשים. קיימים שני סיכונים מרכזיים שבמערכת הבריאות מביאים בחשבון בהקשר הזה. הראשון הוא סיכון לפרטיות של המטופלים במקרה של גניבת המידע מהענן שנמצא בחו"ל. עם זאת, יש מי שטוענים שדווקא המידע הנמצא בשרתים המקומיים חשוף יותר מאשר המידע המבוזר בענן הבינלאומי. הסיכון השני הוא סיכון ישראלי ייחודי — מתקפת סייבר, ואולי אפילו ניתוק כבל התקשורת התת־ימי בין ישראל לאירופה. בנוסף, יש מדרג ברמת רגישות המידע שנמצא בידי הקופות. החל במידע הרגיש ביותר — התיקים הרפואיים הקליניים של המטופלים שמכילים את המידע האישי ביותר שלהם, לרבות מידע גנטי - ועד למידע פחות רגיש כמו מידע תפעולי. החוזר החדש של משרד הבריאות לא קובע עבור הארגונים השונים אילו חלקים מהמידע להעביר לענן, אלא מתווה עקרונות כלליים ומטיל את האחריות לניהול הסיכונים וקבלת ההחלטות על הארגונים עצמם. זאת, מתוך התפישה שכל ארגון ינהל בצורה הטובה ביותר את הסיכונים שלו. לפי המתווה, ארגון שירצה לעשות שימוש במחשוב ענן יגבש מדיניות שתאושר על ידי המנכ"ל והדירקטוריון. המדיניות תכלול בין היתר התייחסת לתנאים שבהם יתאפשר שימוש בענן, תהליכי האישור לשם השימוש בו, הסוג וההיקף של שירותים אלה, הסיכונים והאיומים וכן מדיניות אבטחת המידע. המדיניות הזו תפורסם באתר הארגון ותהיה גלויה לציבור, מתוך תפישה שהמידע שייך לציבור ולכן זכותו לדעת מה השימוש שנעשה בו, והיא תיבחן בכל שנה מחדש על ידי הנהלת הארגון. בנוסף, תוקם ועדת ענן ארגונית שתדון בבקשות להפעלת יישומים במחשוב ענן ותכריע אם לאשר או לדחות את הבקשות, וכן לקבוע תנאים לאישור הבקשה. הוועדה תכלול את מנכ"ל הארגון או נציגו, נציג היועץ המשפטי, ממונה אבטחת המידע והגנת הסייבר, ממונה הגנת הפרטיות ומנהל מערכות המידע או נציגו. במשרד הבריאות מעריכים כי המעבר לענן יהיה אטי וזהיר — תחילה מערכות לוגיסטיות ורק בהמשך מידע רגיש יותר. הסנונית הראשונה הגיעה לפני כחודשיים: המרכז הרפואי שיבא קיבל אישור מוועדה מיוחדת המשותפת למשרד הבריאות, מערך הסייבר, רשות התקשוב הממשלתית והרשות להגנת הפרטיות להקים פלטפורמת מחקר מבוססת ענן של מיקרוסופט. החששות מתפוגגים לאט: הגופים הגדולים במשק מתקרבים לענן/ אמיתי זיו בקרב גופים ישראליים גדולים - ביטחוניים, גופי מדינה ותאגידים גדולים כמו בנקים וקופות חולים - קיים חשש רב שנים משימוש בשירותי ענן ציבוריים, וזאת למרות היתרונות הגדולים שטמונים בהם. בין היתרונות של השימוש בענן: חיסכון משמעותי בעלויות, גמישות הפעלה וזמינות. החששות נובעים מסוגיות של אבטחת מידע, פרטיות המשתמשים ושאלות חוקיות. למשל, האם מידע המוחזק באירופה - שבה נמצאים אתרי האחסון הסמוכים של פלטפורמות הענן הגדולות של אמזון, מיקרוסופט וגוגל - צריך להיות כפוף לתקנות GDPR (תקנות הפרטיות האירופיות)? מסיבות אלה המדינה מנסה לעודד חברות בינלאומיות הפועלות בתחום הענן להקים אתר אחסון בישראל. במקביל, ניתן להתחיל לראות התגמשות בקרב הממשלה והגופים הגדולים בכל הקשור לטכנולוגיית ענן. בנק ישראל מוביל החל ביולי 2017 תהליך של מתן הקלות לשימוש בענן ציבורי, ובנובמבר האחרון אף הוציא הודעה בנושא: "נוכח היתרונות הגלומים בטכנולוגיות מחשוב ענן והניסיון שנצבר, הפיקוח על הבנקים מאפשר לתאגידים הבנקאיים ליישם מחשוב ענן מבלי לפנות מראש לפיקוח בבקשת היתר. על הדירקטוריון וההנהלה של התאגיד הבנקאי להגביר את מעורבותם ביישומי טכנולוגיות מחשוב ענן. השימוש בטכנולוגיות אלה מחייב ניהול הולם של הסיכונים הנובעים ממנו". כעת משרד הבריאות פותח צוהר גם לגופים בתחום הרפואה לעשות שימוש בתשתיות ענן עבור יישומים ספציפיים. אין ספק שבשנים הקרובות נראה יותר ויותר יישומים שיעברו לפעול בענן - וכנראה שגם הממשלה תצטרף למגמה, בקצב שלה. https://ift.tt/2XEdjwD מדוריםכלים שימושייםעכבר העירTheMarkerשיתופי פעולהחדשות, ידיעות מהארץ והעולם - הידיעות והחדשות בעיתון הארץ. סקופים, מאמרים, פרשנויות ותחקירי עומק באתר האיכותי בישראל © כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ https://ift.tt/2JCOVC0 |